פני משה על תלמוד ירושלמי שבת· רבי משה מרגלית
פרק יב · הלכה ב
מתני' החורש כל שהוא. חייב דחזיא לזריעה לגרעין כל שהוא:
המנכש. תולש עשבים רעים מתוך הזרעים:
והמקרסם. שקוצץ ענפי יבשים של האילן:
והמזרד. קוצץ ענפים לחים המרובים וכל זה לתקן את האילן ובכל שהוא חייב שזה הוא כנוטע:
המלקט עצים. אם לתקן את השדה או את האילן וקצץ ממנו בכל שהוא חייב:
ביצה קלה. כגרוגרת מביצה קלה כדלעיל בפ"ח בהלכה ה':
כמלא פי גדי. לפי שהן ראוין לגדי:
גמ' מה חרישה היתה במשכן וכו'. כתוב לעיל פ' כלל גדול בהלכה ב' עד שאינן נאכלין ושם מפורש:
למה לי וכו'. משנה יתירא הוא בעשבים דלתקן כל שהוא שמעינן מהמלקט עצים ואם לאכילת בהמה כמלא פי הגדי כבר תנינן להא לעיל בסוף פ' כלל גדול ולא משני מידי: