פני משה על תלמוד ירושלמי שבת· רבי משה מרגלית
פרק י · הלכה ג
מתני' המוציא בין בימינו בין בשמאלו או בתוך חיקו. שהכל דרך הוצאה היא:
או על כתיפו. אפילו המשאוי למעלה מעשרה:
חייב. שכן היה משא בני קהת במשכן שנאמר בכתף ישאו וכל המלאכות ממשכן ילפינן:
כלאחר ידו או ברגלו או בפיו או במרפקו. בתוך המרפק קוד"א בלע"ז או באזנו או בשערו וכל אלו אין דרך הוצאה בכך:
באפונדתו. הוא אזור חלול שמשימין בו מעות אם פיה למטה אין דרך הוצאה בכך אבל פיה למעלה הוי דרך הוצאה וכגון שהאזור היה תפור בבגדו או קשור עליו דאי לאו הכי מתחייב על האזור עצמו:
בין אפונדתו לחלוקו. לא הוי דרך הוצאה וכן בשפת חלוקו בהשפה של החלוק או של בגד ונקט חלוקו לפי שרוצה להטמינו או במנעלו או בסנדלו פטור שבכל אלו לא הוציא כדרך המוציאין:
גמ' ר' יוסי בעי. דקתני המוציא סתם א"כ מעתה משמע אפילו הוציא כגרוגרת על כתיפו חייב והן משא בני קהת בתמיה וכי משא בני קהת כגרוגרת הוה:
וכתיב וכו'. מלתא אחריתא היא ולהביא ראיה. דבין בימינו ובין בשמאלו או בתוך חיקו או באפונדתו ופיה למעלה דרך הוצאה הויא שכן מצינו במשכן דכתיב ופקודת אלעזר בן אהרן הכהן וגו' והיכן היה נושא אותם בשעת מסעות שמן המאור בימינו וכו':
ומנחת התמיד של יום. שיהא מוכן להקריב:
היה לו באפונדתו. באזור שלו או בבגדו תחת מערפתו והיתה הצלוחית של שמן המשחה נתון בתוך הכיס:
אין תאמר שהיה קטן. כלומר שלא היה חשוב כל כך והטריחוהו לשאת כל אלה לא כן דאמר רבי יהושע בן לוי כתיב ונשיא נשיאי הלוי אלעזר בן אהרן:
דוך דוכנים. שר על השרים היה ור' יהודה בר' אומר אמרכל היה ולמה נקרא שמו אמרכל שהוא אומר ומצוה על הכל הרי שחשוב שבחשובים היה אלא שאין גדולה בפלטין של מלך ואין להראות עצמו גדול לפני הקב"ה ולפיכך הטריח א"ע בכל אלה כאחד משאר בני לוי:
אמר ר' לוי וכו'. ג"כ ראיה שאין להראות גדולה בפלטין של מלך שהרי הכהן לובש בגדי בד שלו ומרים את הדשן מעל המזבח: