אור ברסלב

פני משה על תלמוד ירושלמי שבת· רבי משה מרגלית

פרק א · הלכה ז

הלכה ו

מתני' אין פורשין מצודות וכו' אלא כדי שיצודו מבעוד יום. משום שאם עשה כן בשבת חייב אם נכנסו לתוכה בשעת פרישתו הלכך גזור ב"ש אף מבע"י וב"ה מתירין עם חשיכה ויהיו ניצודין והולכין כל השבת כולה:

גמ' מי מודיע. אם נצודו מבעוד יום אם לא וקאמר דרואין אם נתקלקלה המצודה מבע"י דבר בריא הוא שכבר ניצודו ומחמת כן נתקלקלה שקילקלו אותה כשנכנסין לתוכה ואם לאו דבר בריא הוא שעדיין לא ניצודו ופריך דאפי' נתקלקלה המצודה אכתי איכא למיחש שמא מאליה נתקלקלה או אחד בא וקלקלה ומנא ידע אם ניצודו:

בפורסת. המצודה בחורשין מיירי דמסתמא מצויין הן החיות בחורשין ובכדי שיצודו קאמרי דהואיל דאיכא שהות שיצודו מבע"י תלינן דכבר ניצודו הואיל ומצויין הן ביערות:

תדע לך שהוא כן. דבחורשין איירי דהא דומיא דדגים קתני וכי דגים לא מצויין הן בכל הנהרות והכא נמי במקום שחיה ועוף מצויין הן:

ר' חייא בשם רבי אתקין להלכה. האי סוגיא גרסי' לה לקמן בריש פ"ג דביצה והתם הוא דשייכא ואיידי דאיירי במצודות מייתי לה נמי הכא דתנינן שם מצודות חיה ועופות ודגים שעשאן מעי"ט לא יטול מהן בי"ט אא"כ ידוע שניצודו מבע"י ועלה קאמר דר' חייא התקין כך להלכה בשם רבי דספק מוכן אסור לאכלו בי"ט ולא כר"ג דפליג התם:

סברין מימר מותרין למחר. אדר"ג דהתם קאי דקתני במתני' שם מעשה בעכו"ם אחד שהביא דגים לר"ג ואמר מותרין הן אלא שאין רצוני לקבל הימנו ופליגי אליבא דר"ג בפירושא דמותרין הן דקאמר דגריס התם ר' זעירא בשם רב סברין מימר מותרין למחר קאמר דאינהו מפרשי דר"ג לא פליג את"ק ומותרין למחר למוצאי י"ט בכדי שיעשו קמ"ל דאלו ביום טוב מודה דאסור משום ספק מוכן:

ר' חזקיה וכו' מותרין ממש. קאמר אף בי"ט דסברין מימר לר"ג דספיקן התירו ס"ל ופליג את"ק וכן פליגי ר' חנינא וכו' עם ר' יוחנן אליבא דר"ג דמר ס"ל דספק הכן אסור ס"ל לר"ג ומותרין למחר קאמר ור' יוחנן קאמר דר"ג ספק הכן מותר סבירא ליה ומותרין ממש קאמר:

ר' חייה רבה ור"ש ברבי. פליגי בדבר הבא ביד העכו"ם אם שייך בו הכנה או לא דחד אמר העכו"ם צריך הכן כלומר אף מה שבידי העכו"ם צריך הכנה מבעוד יום ואידך אמר לא צריך הכן ורישא דמתני' דהתם במצודות של ישראל מיירי להאי מ"ד דאלו ביד העכו"ם אין אסור משום הכנה:

ולא ידעין וכו'. ופשיט לה מן האי עובדא:

דרב מיעני נתאחר לבא לפני ר"ח רבה דודו בי"ט ושאל לו היכן הייתה וא"ל שיירתא הוה עברה. כצ"ל וכך היא בביצה שם והייתי אוכל מינה תאנים שהביאו:

הוי הוא. ר' חייא הוא דאמר שאין העכו"ם צריך הכן שהרי קיבל דבריו ממנו ולא א"ל היאך אכלת התאנים שלהן שמא נלקטו היום:

אזל לאנטוירס. מקום של נכרים והיו שם בי"ט ואייתו ליה דורמסקין פרוני"ט בלע"ז ואכל וחד תלמיד דריב"ל אזל לתמן ולא אכל מהן ואתא ואמר קמיה רביה והגיד לו שזה התלמיד דר' סימאי אכל שם מהן וא"ל ריב"ל שבקיה דהוא נהג בשיטתיה דר' סימאי רביה דקסבר אין מה שביד העכו"ם צריך הכן:

דמדניות שבכרם. ענבים שנשארו קשים נקראין כן ומניחין אותן לימות החורף ואם הובאו בשבת או בי"ט הרי אלו אסורות שאין דרכן ליפול מעצמן וחיישינן שמא נלקטו היום:

שיצים שבכפים. שיצים הן סופי תמרים שנמצאו בכף הדקל הרי אלו מותרין שדרכן ליפול מעצמן ולא חיישינן מידי:

תוכן העניינים

פני משה על תלמוד ירושלמי שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה