אור ברסלב

פני משה על תלמוד ירושלמי שביעית· רבי משה מרגלית

פרק ט · הלכה ג

הלכה ב

מתני אוכלין על המובקר. כל זמן שמצוי מאותו המין במקום ההפקר אוכלין אותו בבית אבל אם כלה אותו המין במקום ההפקר אע"פ שהוא מצוי אלא שהוא במקום השמור כגון בפירות האילן שבחצר וכיוצא בזה אין אוכלין עליו לפי שאין זה מצוי לחיה:

ר' יוסי וכו'. ואין הלכה כר' יוסי:

אוכלין על הטפחין. טופח הוא מין ממיני השעורים נקרא קורטמא"ן ובפ"ה דפאה אין מגלגלין בטופח. והוא קשה ויבש מאוד ולפיכך הוא מתקיים בארץ זמן רב וקמ"ל דאוכלין עליו כל שיש בבית מאותו המין על סמך זה שעדיין לא נגמר מפני קשיותו וה"ה בכל כיוצא בזה:

ועל הדופרא. מל' דו פרי. אילן העושה פירות שני פעמים בשנה ואם יש לו בבית מפירותיו הראשונים אוכל אותן כל זמן שפירות שניות שלו מצויין בשדה:

אבל לא על הסיתווניות. הן פירות שלא נגמרו עד ימי הסתיו ואם יש לו מאותו המין בבית אין אוכל בשביל אלו ורבי יהודה מתיר כל זמן שביכרו שהתחילו לבכר עד שלא יכלה הקיץ ואין הלכה כרבי יהודה:

כתיב מן השדה תאכלו את תבואתה. כל זמן שאתה אוכל וכו'. הכי דריש לה בת"כ ומכאן למדין אנו שאף האדם אינו אוכל אחר שכלה מן השדה:

מ"ט דר"ש. דאמר כל הארצות וכו' דדריש תאכלו על כל מה שהוא בשדה בכל הארץ זאת הוא שגרמת לך שלא תאכל שהמתנת עד שכלה מכל השדות:

גמ' מתני' דקתני אוכלין על הטפיחין דר' יוסי היא דתני בתוספתא (פרק ז') אין אוכלין וכו' שבעכו ששם היו מצויין:

אמר רבי יוסי. הוא ר' יוסי אמורא:

הוינן סברין מימר. מה פליגין ר' יודא ורבנן. כצ"ל. כלומר דהוה סלקא דעתן דלא פליגי אלא סיתנוניות בלבד:

אשכח תני. בתוספתא שם ר' יהודה מתיר בדופרא ודוקא הם שבכרו עד שלא יכלה הקיץ וא"כ פליג גם בדופרא דלתנא דמתני' לא בעינן שהפירות השניים ביכרו עד שלא יכלה הקיץ:

תוכן העניינים

פני משה על תלמוד ירושלמי שביעית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה