אור ברסלב

פני משה על תלמוד ירושלמי קידושין· רבי משה מרגלית

פרק ב · הלכה ב

הלכה א

מתני' התקדשי לי בכוס זה של יין כו' אינה מקודשת. דאיכא דניחא לה בהא ואיכא דניחא לה בהא:

רבי שמעון אומר אם הטעה לשבח הרי זה מקודשת. לא פליג ר"ש אלא בשבח דממון דמסתמא ניחא לה בשבח אבל לא בשבח דיוחסין כדמפ' בגמרא ואין הלכה כר"ש:

שפחה מגודלת. שמגדלת הבנים פי' אחר גודלת קולעת שער הנשים:

אע"פ שאמרה בלבי היתה להתקדש. דדברים שבלב אינם דברים:

גמ' בכוס זה. אמר לה התקדשה לי בכוס זה ובמה שבתוכו אם הכוס עם מה שבתוכו שוה פרוטה מתקדשת:

זכה בו ובמה שבתוכו. ואם אמר לה התקדשי לי בו ובמה שבתוכו צריך שיהי' במה שבתוכו שוה פרוטה ולא זכת אלא במה שבתוכו בלבד והכי איתא בתוספת' פ"ב דלא תימא הא דאמר לה במה שבתוכו מפני חשיבות המשקה שבתוכו קאמר ודעתו הי' שתזכה גם בכוס קמ"ל:

מודה ר"ש. בשבח יוחסין כדמפרש טעמא לקמיה:

מתניתא אמרה כן כו'. ולא פליג ר"ש דאע"ג דלוי ונמצא כהן לשבח הוא משום דיכולה היא מימר לא הוינא בעייא די רוחיה רבא עלי שישתרר עלי מחמת יחוסו:

בן עיר ונמצא בן כרך. הרי לשבח הוא וקאמר משום דיכולה היא מימר בעייא הוינא מצטנעא רוצה אני להיות בביתי בצנעה בנחת ומנוחה כדרך בני העיר שאין הרבה בני אדם מצויין שם כמו בכרכין:

רחוק ונמצא קרוב. מ"ט הרי לשבח הוא:

מטרפסא אזלא. רוצה אני להיות מטרפסה והולכת ומטרפס' ובאה ולהתענג בהלוך וטיול:

ה"ג על מנת שאין לו בת או שפחה גודלת ויש לו ניחא. שהרי אנו רואין שיש לו אלא ע"מ שיש לו ואין לו הגע עצמך שהיה לו בסוף העולם ומנין אנו יודעין שאין לו אפשר בסוף העולם יש לו בת או שפחה:

כיני מתניתא. כן המתני' מיירי שאמר לה יש לי בת פה בביתי לגודלתיך לגדל בנייך ושפחה לשמשותיך ונמצא שאין לו:

תוכן העניינים

פני משה על תלמוד ירושלמי קידושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה