פני משה על תלמוד ירושלמי פסחים· רבי משה מרגלית
פרק ג · הלכה ה
מתני' שיאור זה שלא החמיץ כל צורכו:
ישרף. לכתחלה והאוכלו פטור מכלום:
סידוק. דרך הבצק כשמחמיץ נעשה סדקים סדקים:
כקרני חגבים. אם נראה סדק לכאן וסדק לכאן כמו קרני חגבים:
וחכמים אומרים זה וזה האוכלו חייב כרת. ואפי' לא נראה למעלה קלא כקרני חגבים לפי שאין לך סדק מלמעלה שאין לו כמה סדקים מלמטה והרי נתערבו סדקיו למטה:
ואיזהו שיאור. שהאוכלו פטור כל שאין בו סדק כלל אלא שהכסיפו פניו כאדם שעמדו שערותיו מתוך פחד ומתוך כך פניו מכסיפין והלכה כחכמים:
גמ' מותר להאכילו לכלבו. הא דקתני שיאור ישרף והאוכלו פטור היינו דוקא אם הוא כקרני חגבים לר' יהודה אבל זה שהכסיפו פניו ס"ל לר' יהודה דאפי' ביעור א"צ אלא מותר בהנאה ומאכילו לכלבו ואינו אסור אלא באכיל':
תני בר קפרא וכו'. טעמא דחכמים מפרש וכדפרישית במתניתין: