פני משה על תלמוד ירושלמי פאה· רבי משה מרגלית
פרק ח · הלכה א
מתני' מאימתי כל אדם מותרין בלקט. וה"ה בפרט ועוללות ושכחה כדחשיב לקמן במתני':
משילכו הנמשות. הן הזקנים ההולכים על משענתם או לקוטי בתר לקוטי ול' משושות הן כדמפרש בגמ' שממשמשין ובאין אלו אחר אלו לפי שאחר שהלכו בשדה לוקטים בתר לוקטי' אז הזקנים הללו שמאחרין ובאין אחר כולן כבר נתיאשו העניים מאותה השדה וכל הנמצא בה אח"כ הפקר הוא לכל אדם:
בפרט ועוללות משילכו העניים בכרם ויבאו. מפרש בגמ' ע"י שפירות הכרם הן חביבין באין הכל מיד וליטלן ולפיכך נתייאשו העניים אף מקודם לקוטי בתר לקוטי:
ובזתים מותרין כל האדם בהשכחה.
משתרד רביעה שניה. המטר נקרא רביעה מפני שהוא רובע את הארץ ומולידה ומצמיחה א"נ ל' הרבצה הוא שמרביץ ומשכיב את העפר וזמן רביעה שניה הבינונית היא בכ"ג מרחשוון והאפילה בר"ח כסליו:
שאינן מוסקין את זתיהן. מסיקה בזתים כמו קוצר בתבואה ובענבי' בוצר ובתאנים אורה ובתמרים גודר:
ולא יהא מביא בד' איסרות. שהן ב' פונדיוני' שהפונדיון שני איסרים ותנן אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מככר בפונדיון שהוא מזון שתי סעודות וכיון שאינו מביא זתים בשני פונדיון שהן מזון שתי סעודו' לו ושתי סעודות לאשתו אף הוא אינו יוצא ללקוט ואין הלכה כר' יהודה:
גמ' שהן באות בסוף. ומל' נמשך הוא לפי שהזקני' הולכין בנחת ובהמשך הזמן ובאין לבסוף:
שהן ממשמשין ובאין. והאי מ"ד מפרש לקוטי בתר לקוטי כדפרישי' במתני':
היה יוצא מן הנמושות. היה הולך ומלקט עם הנמושות ומביא פרנסתו של כל השנה וקמ"ל דאף הן מביאין הרבה ושוב מתייאשין העניים והנשאר אח"כ מותר לכל אדם:
תני. בתוספתא פ"ב:
שאין עניים מקפידין עליהן. שאנו רואין שאינן מחזרין אחריהם:
ויש אדם קורא שם פאה לעצמו. בתמיה וכי אחר שקרא הבעה"ב שם לפאה והפריש אותה לעניים יחזור ויזכה בה:
ולא לעורבים ולא לעטלפים. אינו מצווה לעזוב אותם לעופות וכיון שאין עניים מחזרין אחריה הרי הן שלו:
ולא תנינן נמושות. ואמאי הוא בכרם משילכו העניים פעם א' ויבאו.
ומשני ע"י שפירות הכרם הן חביבין הן באין כולן על אתר ומתייאשין העניים אח"כ כדפרישי' במתני':
ולא תנינן נמושו'. ואמאי בזתים לא אמרינן הכי.
ומשני מפני שהן צנה. בזמן מסיקת זתים כבר הקרירות מצויה ואין יוצאין הזקנים אלא בחורים:
וקודם לכן אינו אסור משום גזל. בתמיה ועל רבי יהודה פריך דקאמר כדי שיהא עני יוצא ולא יהא מביא בארבעה איסרות:
ואם הוא קודם לכן. כלומר קודם שיעור הזה של ד' איסרות ופחות ממנו אינו אסור משום גוזל את העניים דהא שיעור גזל מיהת איכא:
בשיטתו השיבוהו. לפי שיטת חכמים וטעמייהו השיב להם ר' יהודה.
לא אתם שאתם אומרים מפני שהוא צינה אינם יוצאים אלא בחורים והלכך לא נתנו הזמן לנמושות לפי שהזקנים אינם יוצאים.
אף אני אומר בזה שמתוך שהוא יודע שהוא אינו מביא פרנסתו. כצ"ל.
אף הוא אינו יוצא לחזר אחר פחות מד' איסרות שאין בהן כדי פרנסתו ופרנסת אשתו ליום אחד: