פני משה על תלמוד ירושלמי עירובין· רבי משה מרגלית
פרק י · הלכה י
מתני' נגר שיש בראשו קלוסטרא. נגר הוא יתד קווילי"ה בלע"ז ותוחבין אותו בחור שבמפתן לנעול בו את הדלת ויש בראשו קלוסטרא והוא כעין בוכנא שהוא עב וראוי לכתוש ולשחוק בו פלפלין:
ר"א אוסר. לנעול בו אע"פ שתורת כלי עליו קאמר בגמרא דס"ל לר"א שהקלוסטרא טפל הוא לנגר ואינו מחשיבו לכלי ומכיון שאינו ניטל ואוגדו בידו והוא החבל שהוא נאגד וקשור בו לא מוכחא מילתא דלנעול הוא עומד אבל אם ניטל עם אוגדו מודה ר"א דשרי:
ור' יוסי מתיר. משום דס"ל דהקלוסטרא הוא העיקר והנגר טפל לו ומכיון שהקלוסטרא מוכחת עליו שהוא כלי ומוכן לנעילה נועלין בה בשבת והלכה כר' יוסי:
נגר הנגרר. זהו כתם נגר שאין בראשו קלוסטרא וקשור הוא בדלת ונגרר בארץ:
נועלין בו במקדש. משום שאין בו אלא משום שבות ומשום טלטול הואיל ואין תורת כלי עליו א"נ משום דמיחזי כבונה הואיל ונגרר בארץ ולאו בונה ממש הוא ואין כאן אלא שבות ובמקדש לא גזרו משום שבות:
והמונח. שאינו קשור כלל בדלת אלא מונח הוא בקרן זוית וכשצריך לנעול נוטלו ונועל בו וחוזר אח"כ ומניחו:
כאן וכאן אסור. דס"ל דבכה"ג הוי כבונה ממש ואפי' במקדש אסור:
ר' יהודה אומר המונח מותר במקדש. שאין בו משום בנין אלא שבות בעלמא והנגרר מותר אפילו במדינה והלכה כר' יהודה ומ"מ בעי' שיהא קשור ותלוי בדלת או אם האגד שאגוד בו הנגר בידו הוא כלו' שניטל עמו והאגד מוכיח עליו שהוא עומד לנעילה אבל אם מונח לגמרי בפ"ע והאגד שלו נשאר קבוע בדלת אסור לנעול בו:
גמ' אמר ר' יוסי בר בון כדברי מי שמתיר וכו'. כדפרישי' במתני':
איזה נגר. הנגרר שנחלקו בו במתני'. וגרסינן להא לעיל בשבת בסוף פ' כל הכלים והתם גריס בהדיא איזהו נגר הנגרר:
קשור. בחבל בדלת אע"פ שאינו תלוי ונגרר עם החבל בארץ:
א"ר יוחנן משכני חילפיי. משך אותי חילפיי והוא אילפא חבירו של ר' יוחנן והראה אותי נגר של בית רבי שהוא קשור בדלת ואע"פ שאינו תלוי נועלין בו בשבת ובפ' כל הכלים בהלכה ג' מפרש התם ר' יודן לטעמא דמכיון שנוטלו ונותנו לתוך ידו נעשה כמפתח:
אמר ר' יוחנן אתיא דהכא כסתמא דתמן. זהו על הא דפליגי בפ' הנזכר בהלכה ז' פקק החלון רא"א בזמן שהוא קשור ותלוי פוקקין בו ואם לאו אין פוקקין בו וחכמים אומרים בין כך ובין כך פוקקין בו ויחידאה דהכא ר' יהודה דמתיר אע"פ שאינו תלוי אלא נגרר בארץ כסתמא דחכמים דהתם ויחידאה דהתם ר"א דבעי קשור ותלוי כסתמא דחכמים דהכא דס"ל כמחלוקת כאן כך מחלוקת כאן:
היך עבדין עובדא. משום דחכמים דהכא היינו ר"א דהתם וא"כ הלכ' כמאן:
א"ל מן מה דאמר ר' יוחנן משכני חילפיי וכו'. א"כ עביד רבי עובדא אע"פ שאינו תלוי ש"מ דהלכה כר' יהודה למעשה ומיהו עד שיהא קשור בדלת ואע"פ שאינו תלוי:
ר' ינאי חמוי דר' אמי. מוסיף עד שיהא קשור בדלת בדבר שהוא יכול להעמידו שיהא חזק ולא יהא נופל לארץ:
נגרא הדא דרבי אלעזר. נגר של ר"א והוא ר"א אמורא קשור בגמי בעלמא הוה:
נשמט. הנגר שנפסק החבל שקשור בו וכשפותח ונועל בו הוא מונח בקרן זוית אסור:
נקמז. שנחסר ממנו מעט ואינו ממלא את החור האסקופה שמכניסין אותו שם:
מדדהו בראשי אצבעותיו. עד שהוא מכניסו ומהדקו שם:
ר' בא וכו' הלכה כר' יוסי. האי לא שייכא הכא אלא התם בשבת ועל דר' יוסי במתני' שם קאי דס"ל לחלק בכיסוי הכלים שיש להן בית אחיזה בד"א בכיסוי קרקעות וכו' כמפורש התם ואגב דלעיל מייתי לה נמי הכא: