פני משה על תלמוד ירושלמי עירובין· רבי משה מרגלית
פרק י · הלכה ג
מתני' הקורא בספר על האסקופה. באסקופה כרמלית מיירי כגון שהיא משלשה ועד עשרה ורחבה ארבעה והיא לפני הבית ורשות הרבים עוברת לפניה:
ונתגלגל הספר מידו. שהספרים שלהם היו נגללים כספר תורה שלנו ומיירי שמקצת הספר נתגלגל הוא לרשות הרבים ומקצתו עדיין בידו:
גיללו אצלו. מכיון שאגדו בידו. ודוקא שנתגלגל לתוך ד' אמות אבל אם נתגלגל חוץ לד' אמות ברשות הרבים חיישינן שמא ישמט כולו מידו ואתי לאתויי ד' אמות ברשות הרבים והופכו על הכתב ומניחו:
היה קורא בראש הגג. והיא רשות היחיד ונתגלגל הספר מידו עד שלא הגיע לעשרה טפחים התחתונים גוללו אצלו דלמעלה מעשרה לאו רשות הרבים אלא מקום פטור הוא:
ומשהגיע לעשרה. טפחים והיא רשות הרבים ואינו יכול לגלול אצלו הופכו על הכתב כלפי הכותל כדי שלא יהא מוטל בבזיון כל כך ובגמרא פריך והא לא נת ברשות הרבים ואפילו שבות ליכא שהרי אוגדו בידו הוא ומשני דבכותל משופע איירי ונח על בליטת שיפועו דהוי ליה נח ברשות הרבים וגזרינן אגדו בידו אטו לאו אגדו בידו דהוי ליה חיובא מדאורייתא וההיא דר' יהודה מפרש לה דחסורי מחסרא והכי קתני בד"א בכותל משופע דנח אבל בכותל שאינו משופע אפילו הגיע פחות משלשה טפחים סמוך לארץ גוללו אצלו דברי ר' יהודה שר' יהודה אומר אפילו אינו מסולק מן הארץ אלא אלא החוט גוללו אצלו משום דהנחה בעינן אפילו על גבי משהו:
רבי שמעון אומר. אפילו הגיע בארץ עצמו גוללו אצלו משום שאין כאן אלא משום שבות הואיל ואגדו בידו ואין לך דבר שהוא משום שבות עומד בפני כתבי הקדש ואין הלכה כרבי שמעון אלא כר' יהודה:
גמ' מתניתא באיסקופה מותרת אבל חוץ לאיסקופה אסורה. דרך בעיא היא משום דקשיא ליה היאך הוציא הספר מן הבית לאיסקופה בשבת הלכך בעי מי נימא דמתניתין באסקופה מותרת מיירי כגון שגבוה עשרה ורחבה ארבעה והוי רשות היחיד כמו הבית אי נמי שאינה רחבה ארבעה שהיא מקום פטור אבל חוץ לאסקופה אסורה כלומר אבל לאפוקי אם היא מקום אסור כגון שהיא כרמלית ומהו:
תיפתר שהיה יושב וקורא בו מבעוד יום ושכח והוציאו. כלומר לעולם באסקופה אסורה שהיא כרמלית עסקינן ותיפתר שהיה יושב שם וקורא בו מבעוד יום וקדש עליו השבת אי נמי כגון ששכח והוציאו מן הבית לאסקופה ואשמועינן המתניתין כיצד יעשה אם נתגלגל הספר מידו:
עד שלא הגיע וכו' משהגיע לעשרה טפחים אסור לגוללו אצלו. ומשמע אע"ג דלא נח ואמאי. וקאמר ר' יעקב דר' יודה היא דאמר אסור להשתמש באויר עשרה של ר"ה ואפי' לא נח דקסבר קלוטה כמי שהונחה דמיא כדאמר לעיל בפ' הזורק בהלכה א' תני בשם ר' יהודה הזורק ארבע אמות בר"ה חייב והיינו אע"ג דלא נח כדפרישית שם ולקמן פריך דר' יודה אדר' יודה:
למה. הופכו כדי שלא יתבזה הכתב אם מונח לחוץ:
ספר שאין עליו מפה. שהוא מגולה ואין לו מפה לכסות הכתב היפכו על הכתב שלא יתבזה הכתב שנופל עליו האבק:
ר' יודה אומר וכו' מחלפה שיטתיה דר' יודה. דתמן בפ' הזורק הוא אמר אסור להשתמש באויר י' ואפי' לא נח כדלעיל והכא אמר הכין דכל זמן שלא הגיע לארץ ממש מותר לגוללו אצלו:
אמר ר' יוחנן לית כאן ר' יודה. דלא גרסי' במתניתין ר' יהודה אלא ר"מ דברי חכמים כלו' דחכמים ור"מ היא דפליגי במתניתין ר"מ אומר אפילו אינו מסולק מן הארץ וכו':
לא סוף דבר ספר. לאו דוקא ספר תורה כולו אלא אפילו פסוקיא אמר כלומר אפי' שקרא באיזה פסוקים שבתורה הכתובין על איזה מגילה ונתגלגל מידו נמי פליגי כדפליגי במתני' ולר"ש לעולם. גוללו אצלו אם אגדו בידו שהן כתבי הקדש: