פני משה על תלמוד ירושלמי עירובין· רבי משה מרגלית
פרק ח · הלכה ה
מתני' המניח את ביתו. אחד מבני חצר שהניח את ביתו והלך לשבות בעיר אחרת:
ה"ז אוסר דברי ר"מ. דקסבר דירה בלא בעלים שמה דירה ורבי יהודה ס"ל לאו שמה דירה:
נכרי אוסר. שמא יבא בשבת והלכה כרבי יוסי. רבי שמעון מוסיף וס"ל שאפילו הלך לשבות באותה העיר אצל בתו וסמוך לחצירו אם הסיע את לבו מביתו ואין דעתו לחזור לביתו בשבת ה"ז אין אוסר עליהן וכשהולך לשבות אצל בתו מסתמא הוא כך להכי נקט שכבר הסיע מלבו והלכה כר"ש:
גמ' הדא היא דר"מ דר"מ אומר בית הנעול אוסר. כלומר היינו הא דאמרינן בפ' דלעיל בסוף הלכה ד' ודלא כר"מ דאמר בית הנעול אוסר והדא היא דאשכחן דס"ל לר"מ הכי דקסבר דירה אף בלא בעלים שמה דירה ואפילו נעל את ביתו והלך לו אוסר:
יכול לבא ע"י עירובו ועבר ובא. טעמיה דרבי מאיר מפרש דס"ל אף ישראל אוסר וקס"ד משום דס"ל בית נעול אוסר וכדבעי למימר מעיקרא הדא היא דרבי מאיר וכו' וקאמר לא היא דלא תיפשיט מיניה מידי דאיכא למימר דהיינו טעמיה שאפשר שיכול לבא ע"י עירוב שהניח מאתמול א"נ עבר ובא בשבת והלכך אפילו ישראל אוסר ולעולם אף ר"מ ס"ל דדירה בלא בעלים לאו שמה דירה: