פני משה על תלמוד ירושלמי עירובין· רבי משה מרגלית
פרק ז · הלכה ז
נתמעט האוכל. לאח"כ מן השיעור המפורש במתני' דלקמן מוסיף עליו ומזכה ואינו צריך להודיע לבני החצר או לבני המבוי שעירב והוסיף בשבילן לפי שזכות הוא להן וזכין לאדם שלא בפניו:
ואם נתוספו עליהן דיורין מוסיף ומזכה להן וצריך להודיע וכגון שיש בחצר ב' פתחים לב' מבואות דדילמא ניחא להו בהאי ולא בהאי אבל אם אין להחצר אלא פתח אחד להמבוי שנשתתפו בו אינו צריך להודיע להן לעולם:
מהו מודיע הכלה לית הדא אמרה וכו'. דקתני נתוספו עליהן מוסיף ומזכה וצריך להודיע וקס"ד דהאי נתמעט היינו שכלה לגמרי ומודיע להן שהוא כלה וקתני שאם לא נתוספו עליהן דיורין מוסיף ומזכה ואינו צריך להודיע וא"כ ש"מ מהא שאינו מזכה להן בגופו של אוכל שנשתתפו בו. מתחלה דהרי מכיון שכלה לגמרי ומוסיף ומזכה באוכל אחר הוא מזכה. ומי נימא דמוכחא מהכא שמזכה הוא אפילו כשאינו מגוף האוכל שנשתתפו בו בתחלה ואינו צריך להודיע:
תפתר שגררוהו העכברים. לא שכלה לגמרי אלא שגררו העכברים מקצת ממנו ומכיון שנשתייר מגופו של האוכל מוסיף ומזכה וא"צ להודיע: