אור ברסלב

פני משה על תלמוד ירושלמי סנהדרין· רבי משה מרגלית

פרק ח · הלכה ז

הלכה ו

מתני' נידון על שם סופו. סוף שמכלה ממון אביו ומבקש לימודו מה שהורגל בו ואינו מוצא ויושב בפרשת דרכים ומלסטם את הבריות אמרה תורה ימות זכאי ואל ימות חייב:

הנייה להן. שאין מוסיפין לחטוא:

הנייה לעולם. שקטה כל הארץ:

רע להן. שהיו מוסיפים זכיות:

ורעה לעולם. שהיו מגינין על הדור ומוכיחים להן:

יין ושינה לרשעים הנייה להן. כל זמן ששותין וישינים אינן חוטאין ואין מריעין לבריות:

ולצדיקים רע להן. שאינם עוסקים בתורה ורע לעולם שכשהן מתבטלין פורענות באה לעולם:

פיזור. שהן נפרדין זה מזה ואינן יכולין להועץ ולסייע זה את זה:

שקט לצדיקים הנייה להן והנייה לעולם. שיש להם פנאי לעסוק בתורה ובמצות:

גמ' וסופו לשכח את תלמודו. כלומר שמחמת שמשבח ומהדר אחר לימודו והרגל הרגיל בו ואינו מוצא הורג את הנפשות לקחת ממונם. ויש לפותרו לשכח את תלמודו אלא דלא שייך כ"כ הכא:

ובלבד יין עם רוב שינה. הרבה יין הגורם רוב שינה הוא דרע לצדיקים אבל מעט ולישן ולנוח מעט טוב להן כדר' יונתן דישינים הן קימעא ומתוך כך דעתן מתיישבת ביותר לעסוק בתורה:

תוכן העניינים

פני משה על תלמוד ירושלמי סנהדרין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה