אור ברסלב

פני משה על תלמוד ירושלמי סנהדרין· רבי משה מרגלית

פרק ו · הלכה ח

הלכה ז

מתני' בזמן שאדם מצטער. שפורענות בא עליו בעונו:

מה הלשון אומרת. באיזה לשון שכינה קובלת ומנודדת עליו:

קליני. איני קל מראשי:

גמ' אנן תנינן. במתני' קליני ואית תנא תני קל אני ומפרש דלא פליגי במשמעות הענין אלא בלישנא בעלמא:

מאן דאמר קליני לית הוא אלא קליל. כלומר להאי מ"ד אין זה אלא לשון קל ממש וה"ק קל איני אלא כבד עלי הדבר ומאן דאמר קל אני אין קל הזה משמעות קל ממש ואינו אלא לשון נטול וכלומר כבד כדכתיב כובד האבן וניטל החול ומתפרש כפשוטו כבד אני:

מתניתא. דלעיל:

דלא כר"מ. לפי הדרשה דדריש הכא:

דאמר אף המגדף עובר בלא תעשה. כלומר מתני' דלעיל דאמרה דאף המגדף אם לן על העץ עובר בל"ת עליו כדדריש ואם לן וכו' מפני מה זה תלוי מפני שבירך את השם וא"כ לתנא דמתני' האי קללת למגדף הוא דאתא וזה דלא כר"מ דאיהו דריש קללת קל לית כדאמר במתני' קל איני ולדידיה לית לן למידרש דקרא במגדף איירי:

תוכן העניינים

פני משה על תלמוד ירושלמי סנהדרין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה