אור ברסלב

פני משה על תלמוד ירושלמי סנהדרין· רבי משה מרגלית

פרק ג · הלכה יב

הלכה יא

מתני' אמרו לו הבא עדים. לזכותך או ראיה בשטר:

הרי זה אינה כלום. שהרי זה סתם טענותיו ואמר אין לי וחיישינן שמא זייף או שכר עדי שקר:

אמר רשב"ג וכו'. ואין הלכה כרשב"ג בזה:

קרבו איש פלוני ופלוני והעידוני. בהא אפי' רשב"ג מודה דכיון שהיה יודע בהן ואמר אין לי ודאי שקרן הוא ודוקא בכה"ג שהיו עדים עמו כאן והראיה אצלו אבל אם באו לו עדים ממדינת הים או שהיו ראיות של אביו מופקדין אצל אחרים והביאו לו יכול הוא לסתור מפני שיכול לטעון ולומר זה שאמרתי אין לי מפני שלא היו מצוין אצלי:

אפונדתו. אזור חלול א"נ מלבוש הסמוך לבשרו:

גמ' תלתא אמורין. פליגי בהאי דינא דמתני' היכא דאמר אין לי עדים וראיה:

חד אמר כל זמן שמביא ראיה סותר את הדין. כלומר דפסק כרשב"ג והא דלא קאמר הלכה כרשב"ג משום דבמילתיה גופיה איכא לספוקי היכי ס"ל אם לעולם הוא סותר או דוקא עד שלשים כדס"ל לאידך מ"ד הלכך קאמר דכל זמן שמביא ראיה סותר את הדין דמה יעשה שלא היה יודע שיש לו:

וחד אמר. דהדין בזה דלא יכול לסתור הדין אלא עד שלשים יום ואליבא דרבי שמעון בן גמליאל פליגי הני אמוראי:

וחד אמר. הדין בזה דלעולם אין סותר מאחר שאמר אין לי עד שיביא ראיה שלא היה יודע בה כל עיקר ומפני כך אמר אין לי כגון שהיו שטרות של אביו מופקדו' אצל אחרים וכיוצא בזה כדפרישי' במתני':

והתנינן אמר רשב"ג וכו'. על האי מ"ד פריך דס"ל אליבא דרשב"ג דאינו סותר אלא עד שלשים והא רשב"ג קאמר מה יעשה שלא היה יודע וא"כ כל זמן שיכול לטעון שלא ידע עד עכשיו יכול לסתור הוא אליביה:

ר' לא ור' זירא. פליגי בהאי דינא היכא דהביא ראיה שלא היה יודע בה כל עיקר וכהאי חד מ"ד דיכול לסתור בכה"ג ועד כמה סותר הוא:

עד שיבטל ראיותיו. בפני ב"ד וכל זמן שלא ביטל יכול הוא לסתור מכיון שהביא ראיה שלא היה יודע בה כל עיקר:

עד שיכפר בראיותיו. א"צ לבטל אלא מכיון שכפר בראיותיו ואמר אין לי ראיה כלל לא בידי ולא ביד אחרים שוב אינו יכול לסתור:

אדיין את לזו. עדיין אתה מסופק בדבר הלא כבר אמרתי לך כל זמן שמביא ראיה סותר את הדין:

ולמה תרין עובדין. ואמאי מסתפקא ליה לר' לעזר בשניי' הלא כבר מיפשט ליה בקמייתא וקאמר דהך דר' לוי עדיין לא עשה הפסק דין אלא שנגמר הדין היה ולא הספיק להוציא מבעל דינו עד שהביא זה ראיה ובההיא דר' אבמכיס כבר הוציאו ממנו והיה סבור דבכה"ג אין סותרין ופשיט ליה ר' יוחנן דלעולם סותרין ואפי' לאחר שפרע כבר:

אשר הדיינין. שטר שכתוב בו הנפק ואין מכירין לא חתימת ידי העדים ולא חתימת הדיינין:

מהו שיהא צריך ב"ד. אם צריך שיתקיים כל החתימות שבשטר לפני הב"ד כמו בתחלת קיום השטר שצריך ב"ד ושיתקיימו כתב ידי העדים או חתימת הדיינין או דילמא כיון דמקוים הוא לא חיישינן לזיוף:

ר' הושעיה ורב בניי. פליגי אליבא דשמואל חד אמר דהכי אמר שמואל דצריך שיתקיים והקיום הוא או בכתב ידי עדים או בכתב ידי הדיינין וח"א דהכי אמר שמואל אפי' בקיום כתב א' מהעדים ובכתיבת דיין א' סגי דס"ל עד ודיין מצטרפין בקיום:

הדרן עלך זה בורר

תוכן העניינים

פני משה על תלמוד ירושלמי סנהדרין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה