פני משה על תלמוד ירושלמי סוכה· רבי משה מרגלית
פרק ב · הלכה י
מתני' כל שבעת ימים אדם עושה סוכתו קבע. אוכל ושותה ומטייל בסוכה ואם יש לו כלים נאים ומצעות נאות מעלן בסוכה:
משתסרח המקפ'. משתתקלקל המקפה כל שאינו לא רך ולא קשה קרוי מקפה ורוב בני אדם מואסין תבשיל כזה ובמעט מים מתקלקל הוא לגמרי ובגמרא התם אמרו מקפה של גריסין והוא של פול וממהר להתקלקל משאר מקעות ואם ירדו גשמים עד כדי שאלו היה לפניו מקפה של גריסין היה מתקלקל מותר לפנות וכך אמרו הכא בגמרא לא סוף דבר שתסרח אלא כדי שתסרח:
נכנס ויוצא כל הלילה. כשירדו הגשמים או מפני השרב היה יוצא וכשעברו היה חוזר ונכנס ואפי' כל הלילה היה נוהג כך:
ושפך לו. רבו:
קיתון על פניו. כלומר אי אפשי בשימושך אף כאן גשמים הללו מראים שאין הקדוש ברוך הוא מקבל מעשיהם ברצון:
גמ' כתיב וכו'. כדפרישית:
לא סוף דבר שתסרח וכו'. כדפרי' במתני':
לחד מן קריבוי דנשייא. לקרובי של הנשיא:
ולא שמיע. ליה להא דר"ג ור"א שהיו חוזרין לסוכה אחר שעברו:
הדרן עלך פרק הישן תחת המטה