אור ברסלב

פני משה על תלמוד ירושלמי סוטה· רבי משה מרגלית

פרק ז · הלכה ח

הלכה ז

מתני' וקורא מתחלת אלה הדברים עד שמע. שבואתחנן ומחבר עם פרשת שמע פרשת והיה אם שמוע שבפרשת שמע קבלת מלכות שמים ובפרשת והיה אם שמוע קבלת עול מצות ומדלג וקורא עשר תעשר ומשם מדלג וקורא כ תכלה לעשר מפני שהוא זמן אסיף ומתנות עניים והפרשת תרומה ומעשרו' ואף על פי שפרשת המלך בין עשר לכי תכלה לעשר הי' קורא אותם יחד שלא להפסיק במעשרות ואח"כ ברכות וקללו' שהן גזירות ועונשים של תורה וחוזר למפרע וקורא פרשת המלך שום תשים עליך מלך ואי משום שיש כאן דילוג בתורה בכדי שיפסיק המתורגמן במקום המלך ומפני כבודו אין חוששין לכבוד הציבור:

ברכות שכ"ג מברך אותן. ביה"כ אחר מקרא הפרשה:

המלך מברך אותן. אחר קריאתו:

אלא שנותן של רגלים. מקדש ישראל והזמנים מברך תחת ברכות של מחילת העין ביה"כ:

גמ' על ידי שיצאו ישראל משביעית. שלא הי' מעשרו' נוהג:

לשמינית. עכשיו מתחילין המעשרות לנהוג לכך קורין בענין הפרשה שלא לשכח זמן וסדר המעשרות:

ואינו צריך להבדיל. מקדושת שביעית כלומר דלמה אין עושין נמי שום סימן והיכר שידעו עכשיו שיצאו מקדושת שביעית ויכירו שנתחייבו בדברים שהיו פטורין בשביעי' כגון בהמת שביעית דאמרינן בפרק מעשר בהמה דפטורה מן הבכורה וכה"ג וכמו שעושין סימן בקריאת הפרשה להזכירם המעשרות:

כבר הבדיל מראש השנה. דמראש השנה כבר נפסקה קדוש' שביעית והתחילה שנת השמינית אלא דבמעשרות ראו עכשיו להזכירם מפני שהוא זמן האסיף והפרשות המעשרות:

סליק פירקא בס"ד

תוכן העניינים

פני משה על תלמוד ירושלמי סוטה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה