אור ברסלב

פני משה על תלמוד ירושלמי סוטה· רבי משה מרגלית

פרק ה · הלכה ה

הלכה ד

מתני' מאהבה. שאהב את המקום:

הדבר שקול. משקלו שוה ואינו מכריע לכאן ולכאן יש לו הכתוב בוי"ו ומשמעותו כאלו היה לא באל"ף ויש לא באל"ף ומשמעותו כלו הכתוב בוי"ו דכתיב בכל צרתם לא צר וזה ודאי כלו בוי"ו דהא כתיב ומלאך פניו הושיעם:

הן יקטלני. הלא הוא הורגני לא איחל לו עוד או לו אני איחל:

גמ' חי אל. לשון שבועה ונדר הוא:

אא"כ אוהבו. ומכאן נמי ראיה דמאהבה עבד:

גם הוא לי לישועה. עדיין מצפה אני לישועתו ומזה נמי ילפינן דמאהבה עשה:

עשה מאהבה עשה מיראה. כלומר אף שתעשה מאהבת השם מ"מ תשים גם יראתו נגד פניך ועל יראת רוממות אמרו:

שאם באתה לשנוא. התורה והמצוה להשליך אחרי גוך:

שאם באתה לבעט. ביסורין אם יבאו עליך:

שבעה פרושין הן. בבבלי פ"ג דף כ"ב גריס לה והתם מפרש בענין אחר:

טעין מצותיה על כתפי'. להראות לבריות:

אקיף לי. המתן לי מעט שאני רוצה לעשות מצוה ואין לי פנאי לדבר עמך:

ומקזז הדא עם הדא. שהוא מקיז ומנכה העבירה נגד המצוה וחושב בדעתו שהמצוה תכפר על העבירה:

מאן דית לי מה. דהמועט שיש לי אני מנכה לעשות ממנה מצוה:

איידי. הגידו לי איזו עבירה עשיתי ואעשה מצוה כנגדה. וכולן להתראות ולהתגדר הן:

ומצאת את לבבו. שתי לבות דאף יצה"ר שלו החזירהו למוטב:

והפשיר עמו. היצה"ר עשה פשרה ושלום עמו:

וכרת עמו ברית. דקאי נמי אדלעיל ומצאת וגו' ואע"ג דפשטי' דקרא על הקב"ה קאי:

אבל דוד לא היה יכול בו. לעשות שלום:

והרגו. כפה אותו לעשות רצון השם:

הוה מיתדין קומי. היה נידק לפניו:

אתת. הגיע זמן ק"ש והתחיל לקרות ושחק:

או חרש. או מכשף אתה להשביע היסורין שלא יורגשו בך בדברים שאתה מדבר ושוחק אתה מהן אי מבעט ביסורין אתה באלו הדברים ומשחק להכעיסני:

רחמתי כו'. אלו שני הדברים קיימתי אבל השלישי עדיין לא בא לידי לקיימו ועכשיו שבא לידי והגיע ג"כ זמן ק"ש ולא עברתי מלקיים גם בכל נפשי ובשביל זה אני קורא שמע ושמח בחלקי שנפל לי לקיימו בעונתו:

אותו ואת תורתו. כעין דאמרי' בבבלי לרבות ת"ח:

תוכן העניינים

פני משה על תלמוד ירושלמי סוטה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה