אור ברסלב

פני משה על תלמוד ירושלמי נזיר· רבי משה מרגלית

פרק ו · הלכה י

הלכה ט

מתני' ונמצא פסול. כגון שנשפך דמו או יצא או נטמא:

תגלחתו פסולה. הואיל ונפסל הזבח שגלח עליו הוה ליה כגלחוהו לסטים דאמרינן לעיל סותר שלשים יום:

וזבחיו לא עלו לו. שאר הזבחים שהקריב אחר תגלחתו הפסולה לא עלו לו דכיון דצריך לסתור עד שיגדל שערו הוי כאלו הקריבן קודם זמנם:

גילח על החטאת שלא לשמה. היינו על הזבח ונמצא פסול דחטאת שלא לשמה פסולה ואיידי דבעי למתני על העולה ועל השלמים פלוגתא דר"ש ורבנן תנא נמי על החטאת:

על העולה ויעל השלמים שלא לשמן. תגלחתו פסולה דהואיל ולא עלו לשם חובת עולת נזיר ולשם חובת שלמי נזיר הוה ליה כמגלח על עולת נדבה ושלמי נדבה:

ר"ש. סבר המגלח על עולת נדבה ושלמי נדבה יצא הלכך שאר זבחים עלו לו ויצא מצות גלוח אבל אותו הזבח לא עלה לו דשלא לשמה הוא ולא עלה לבעלים לשם חובה ואין הלכה כר"ש:

ואם גילח על שלשתן. אחר שהקריבו שלשתן ונמצא אחד מהן כשר והשאר פסולים תגלחתו כשרה לדברי הכל דהא תנן ואם גלח על אחד משלשתן יצא:

גמ' עלת לו ולתגלחתו. אדברי ר"ש קאי דאמר שאר הזבחים עלו לו ומפרש הש"ס דעלת נמי לתגלחתו קאמר ותגלחתו כשרה:

אין תימר. דאי לא תימא הכי אלא לא עלה לו לתגלחתו א"כ אפילו זבחיו לא עלו לו דכיון דתגלחתו פסולה צריך לגלח פעם אחרת אחר ל' יום וצריך להביא קרבנותיו בשעת התגלחת למאי נ"מ עלו לו זבחיו אלא ודאי תגלחתו כשרה:

מהו על שלמי חגיגה לגלח כר"ש. לדברי ר"ש מהו שיגלח על שלמי חגיגת נדבה שלו:

ולא מתניתא היא. ומאי קמיבעיא ליה דהא לר"ש אותו זבח לא עלה לו ואפי' שחטן לא כשלמי נדבה הן שהרי אם גילח על השלמים שלא לשמן לא הוו אלא נדבה כדאמרינן בריש זבחים כאשר נדרת לה' אלהיך נדבה אם כמו שנדרת עשית נדר ואם לאו נדבה וקאמר ר"ש דשאר זבחים עלו לו ותגלחתו כשרה וא"כ זאת אומרת שמגלח על שלמי נדבה כר"ש:

רבי יוסי בר בון אמר. לא רבי יוחנן הוא דבעי ליה הכי אלא רב אדא בר אחא ורבי יוחנן פליגי בזה לרב אדא צריכא ליה דאיהו הוא דקא בעי ליה הך בעיא אבל לרבי יוחנן פשיטא ליה דמגלח על שלמי נדבה לר"ש:

תוכן העניינים

פני משה על תלמוד ירושלמי נזיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה