אור ברסלב

פני משה על תלמוד ירושלמי נזיר· רבי משה מרגלית

פרק ה · הלכה ב

הלכה א

מתני' מי שנדר בנזיר. בלשון שהיה דומה לו שלא היה נזיר ונשאל לחכם ואסרו ואמר לו שיש בזה לשון נזירות והוא לא נזהר מלשתות יין:

מונה משעה שנזר. ואותן הימים עולין לו מן המנין:

נשאל לחכם והתירו. שאמר לו שאין בלשון זה לשון נזירות:

תצא ותרעה בעדר. שהחכם עוקר הנדר מעיקרו והפרשה בטעות הוא ותצא לחולין ובהא מודו ב"ש דכיון דאינו נזיר כי אמר לקרבנות נזירותי לאו מידי קאמר כאדם שאינו חייב חטאת ואמר זו לחטאתי:

אין אתם מודים בזה שהוא הקדש טעות. ומאי שנא מריש פרקין דאמריתו הקדש בטעות הוי הקדש:

אמרו להן ב"ש. לא חשו להשיבם עיקר טעמא אלא לדבריהם קאמרי להו והביאו ראיה מתשיעי ואחד עשר דקדשו בטעות:

לא השבט קדשו. כלומר התם אין הטעם דמקודש תשיעי ואחד עשר משום שהניח עליהן השבט בטעות וקרא להן שם מעשר דמה אלו טעה והניח את השבט על השמיני או על השנים עשר שמא עשה כלום אלא התם טעמא משום דגזירת הכתוב הוא ולא משום טעות כדמרבינן לה בפרק בתרא דבכורות דכתיב וכל מעשר בקר וצאן ואינו מקדש אלא בסמוך לו ואין ללמוד משם לשאר הקדש:

גמ' משעה שנשאל. מונה לנזירותו ואין ימים הראשונים עולין לו מן המנין:

וב"ה אומרים משעה שנזר. ואותן הימים עולין לו מן המנין:

מה אנן קיימין. פלוגתייהו:

אם בשגילגל בנזרו. שזילזל ועבר על נזרו קודם שנשאל. גילגל לשון ליגלג והתיבה מסורסת כדרך ש"ס הזה והכי איתא בפ"ח דתרומות ובהרבה מקומות:

כל עמא מודיי משעה שנשאל. ואסרו החכם צריך למנות נזרו שאותן הימים שעבר וזלזל בהן אינן עולין לו:

אלא כן אנן קיימין בשעתיד לישאל. כלומר שראינו אותו מחזר אחר החכם להשאל על נדרו אבל אין אנו יודעין אם זלזל בנזרו או לא ובהא פליגי דב"ש סברי מכיון שנתן דעתו לישאל על נזרו מסתמא מזלזל היה בנזירותו ולפיכך אותן הימים אינן עולין לו:

ובה"א. אין אנו חוששין מן הסתם שמא זלזל בנזרו שאלו היה מזלזל לא היה חושש להשאל על נדרו:

אין נשאלין לו. אין נזקקין להתיר נדרו אא"כ השלים כל הימים שנהג בהן היתר:

ומה בין נזרו מרובה לנזרו ממועט. הא צריך לנהוג איסור כימים שנהג בהן היתר:

אלא אכן הוא. דקאמר רבי יסא בד"א בזמן שגילגל בנזרו זמן מרובה צריך לנהוג איסור כפי אותו הזמן שזלזל אבל אם לא זלזל בהן אלא זמן מועט דיו שלשים יום אפילו בנזירות מרובה:

מה אנן קיימין. פלוגתייהו דרבי יודה ור"י ובמאי הוא דעבר על נזרו אם בשזלזל בטומאה כ"ע מודים סתר את הכל כדתנן לקמן פ"ו טומאה סותרת הכל ותגלחת סותרת ל' יום:

אלא כן אנן קיימין. בשזלזל בשתיית יין ודוקא בעומד בתוך נזירותו בשעה שנשאל דכיון שיש עוד ימים מימי נזירותו לנהוג בהן לא סתר את הכל לרבי יסא:

אבל בעומד. עכשיו לאחר נזירותו:

אכל סותר. כמו הכל שאין כאן ימים מימי נזירותו שקבל עליו לנהוג בהן איסור והלכך סתר הכל:

תמן תנינן. סוף בכורות:

יהיה קדש. העשירי יהיה קדש כתיב ודרשינן יהיה לרבות את התשיעי ואת הי"א שהקדושה חלה עליהן:

יכול יקרבו שניהן. שלמים:

ת"ל בקר. אם מן הבקר הוא מקריב דכתיב בשלמים דריש בקר לרבות אחד עשר מן הבקר ולא כל הבקר להוציא את התשיעי שאינו קרב שלמים אלא נאכל במומו:

אחר שריבה הכתוב מיעט. שריבה ומיעט ולא מסר הכתוב אלא לחכמים כדי שתמצא אומר וכו':

הוי אומר לאחריו. כלומר אחר שהוא קדוש הוא דעושה תמורה דאם לא קדשו היאך עושה תמורה הלכך הכא נמי מרבה אני אחד עשר שיקרב שהוא אחר הקדושת העשירי:

עד כדון עד כאן לא שמענו אלא כשהיה בטעות שכסבור בו על התשיעי שהוא עשירי וקראוהו עשירי:

היה יודע בו שהוא תשיעי וקרייו עשירי. במתכוין מאי אם חלה עליו הקדושה ליקרב:

מתניתא מסייע לחברייו. דבמתכוין נמי קדוש מדקתני אמרו להן ב"ש חי אתם מודים במי שטעה וכו' ואינון בית הלל מקבלין מינהון התשובה לענין זה דלא השיבו להם אלא מדבר אחר וש"מ דבזה מודים להן דבמעשר לעולם קדוש ואפילו במתכוין:

דלא כן. דאם לא כן אלא כרבי יודן שאינו קדוש אלא בטעות יתיבינון ב"ה לב"ש מגופא דמילתא:

מה אתם משיבין אותנו מן דבר שהיה קדוש אלא בטעות. מן המעשר שאינו קדוש לפניו ולאחריו אלא בטעות:

על דבר שהוא קדוש בין בטעות בין שלא בטעות. כלומר ללמד על ההקדש שיהא קדוש אפילו בטעות והא כל מעשה הקדש אינם אלא בכונה אלא ע"כ מדלא השיבו להן כן ש"מ דמעשר בכונה נמי קדוש:

כהאי דאמר רבי אמי עשירי הוו בתשובה. כלומר דדחי לה הש"ס דאין ראיה מזה דאפשר כהא דאמר רבי אמי עשירין היו בתשובות הרבה ומה שבחרו להם בראשונה אותה השיבו או כהאי דאמר רבי נסא כבן אדם שיש לו ב' טעמים על הדבר ומשיב את אחד מהן וכן בית הלל השיבו לבית שמאי מדבר אחר ולעולם תשובה זו ג"כ היו יכולים להשיב ולא מסייע להו לחברייא מידי:

תוכן העניינים

פני משה על תלמוד ירושלמי נזיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה