פני משה על תלמוד ירושלמי נזיר· רבי משה מרגלית
פרק ב · הלכה ז
מתני' ונולד לו בן ה"ז נזיר. דבלשון בני אדם לא מיקרי בן אלא זכר ולא נקבה וטומטום ואנדרוגינוס:
ולד. מקרי אפי' נקבה וטומטום ואנדרוגינס בכלל:
גמ' בת לא כלום. כלומר פשיטא דאינו נזיר דהא בן קאמר ולא צריכה לאשמעינן אלא אגב טומטום ואנדרוגינס נקטה דצריכה היא ולאשמעינן שאינו נזיר כלל ואפילו לרבי שמעון דאמר במתניתין דלקמן ספק נזירות להחמיר דוקא אם ספק בן קיימא או לא הוא דקאמר אבל טומטום ואנדרוגינס לא שלא היה דעתו אלא לבן ודאי: