פני משה על תלמוד ירושלמי נדרים· רבי משה מרגלית
פרק יא · הלכה יא
מתני' קונם שאיני נהנית לאבא ולאביך כו' הרי זה יפר. דכיון דנאסרה בהנאת אביה ואביו על ידי שהיא עושה לבעלה גנאי הוא לבעל והוי דברים שבינו לבינה:
גמ' תני רבי נתן אומר לא יפר. משום דאכתי לא חל הנדר שכל זמן שלא עשתה לפי בעלה לא נאסרה בהנאתה וסבר רבי נתן דאף הבעל אין יכול להפר עד שיחול הנדר כמו החכם שאינו מתיר עד שיחול הנדר:
וחכמים אומרים יפר. דקסברי דוקא בהתרת חכם בעינן עד שיחול הנדר כדמפרש בבבלי דף צ' דכתיב לא יחל דברו משמע משעה שיחול אבל הפרת הבעל לא בעינן עד שיחול דכתיב מפר מחשבות ערומים כלומר לשון הפרה שייך משעת מחשבה קודם שחל:
מפני מה הוא מיפר. נדר דקתני במתני':
חברייא אמרי מפני עינוי נפש שלו. כלומר דהוי דברים שבינו לבינה ולו הוא גנאי וצער מזה שנאסרה בהנאת אביו על ידו:
מפני עינוי נפש שלה. כלומר דלה הוא גם כן צער ועינוי נפש מזה ולא פליגי לדינא אלא כגוונא דפליגי לעיל בהלכה ג':