אור ברסלב

פני משה על תלמוד ירושלמי נדרים· רבי משה מרגלית

פרק יא · הלכה ג

הלכה ב

מתני' קונם שאיני נהנית לבריו' אינו יכול להפר. שאין זה מנדרי עינוי נפש שהרי יכולה להתפרנס משל בעל דבעל לאו בכלל בריות הוא והא מתני' נמי ר' יוסי היא כדלעיל ואין הלכה כן אלא מפר הוא משום נדרי עינוי נפש:

ויכולה היא ליהנות. חדא ועוד קאמ' כלומ' ועוד טעמא אחרינא שאינו יכול להפר שהרי יכולה היא ליהנות מלקט שכחה ופיאה שאינה נהנית מן הבריות דמתנות עניי' הן ונמצא שאין כאן עינוי נפש:

קונם כהנים ולוים נהנין לי. אין זה תלוי בנד' אשה אלא לדמיון קתני כי היכי דקונם שאינה נהנית לבריות מותר' במתנו' עניי' ה"נ המדי' כהנים ולוים מנכסיו מותרין במתנות כהונה ולויה ויטלו על כרחו:

גמ' כיני מתניתא ויכולה היא ליהנות בלקט ושכחה ופאה. כלומר כן הוא ודוקא אלו קתני דיכולה היא ליהנות ולאפוקי מעשר עני כדקתני בברייתא ולקמי' מפרש טעמא:

לית כן מעשר עני. הך ברייתא לאו עיקר דאין כן הדין במעש' עני שמעשר עני ניתן בזכיה כלומר שיש לבעל הבית זכיה בו ליתנם בטובת הנאה ולזכות למי שירצה ונהנית מן הבריות מיקרי והילכך אסור:

ואילו בעזיבה. אבל לקט שכחה ופאה עוזב ומפקיר אותן ולא שייכא בהו נתינה והילכך מותרת:

ר"י ב"ח אומר אדם נותן מעשרותיו בטובת הנאה. יכול אדם ליקח דבר מה בשביל טובת הנאה שנותן לזה מעשרותיו וס"ל טובת הנאה ממון הוי כדמפרש טעמא דדריש לה מדכתיב לא יהי' משמע שיש לו ג"כ הנאה מקדשיו:

ור' יוחנן אמר אין אדם נותן מעשרותיו בטובת הנאה. שאין רשאי ליקח שום דבר בשביל זה וטובת הנאה שזה מחזיק לו טובה בשביל שנתן לו לא הוי ממון ור' יוחנן דריש לו יהי' שהרשות בידו ליתנם לכל מי שירצה אבל צריך ליתן לו בחנם:

מתני' פליגא על ריב"ח. דקתני יטלו ע"כ ואי טובת הנאה הוי ממון הרי אסורין בהנאתי ואמאי יטלו:

פתר לה. ריב"ח דמתני' מיירי שאינו רוצה ליתן כל עיקר והילכך לא שייך בי' טובת הנאה שהרי אי אפשר לעכבם לעצמו ולפיכך שקלי בע"כ:

תדע שהוא כן. דע"כ טעמא משום הכי הוא שהרי קתני בסיפא כהני' ולוים אלו יטלו אחרים. אבל להני מצי מעכב דלא שקלי אלמא טובת הנאה ממון אדא ע"כ טעמא דרישא משום דאסר להו מכילהו כהני' ולוים ולעכב לעצמו אי אפשר והוי כאילו אינם שלו:

מתניתא. ברייתא פליגא על ר"י דקתני אומר הוא לישראל הא לך סלע זה כו' אלמא דרשאי ליקח בשביל טובת הנאה וקשיא לר"י:

פתר לה. ר"י דהתם מיירי שרוצה ליתן לשנים ובן בתו של זה א' מהן וזה נותן לו סלע שיתן כולו לבן בתו והילכך מותר הואיל ובלאו הכי הי' רוצה ליתן לו אלא שנוטל סלע שיתן לזה את כולו:

בעון. בני הישיבה קומי ר"ז כהן לישראל. מאי אם דוקא קתני הכא הא לך סלע זה ותנם לבן בתי כהן דמשמע שישראל אומר לחבירו ישראל אבל כהן לישראל לא או אפי' כהן לישראל:

ר' אוסר. והשיב להם שאסור משום דנראה ככהן המסייע בבית הגרנו' כדלקמן:

מה ר' יוסי אמר. בדבר זה רבי יוסי בן חנינה דמתיר ליקח בשביל טובת הנא' אם אפי' בכהן לישראל:

לא אגיבון. לא השיבן כלום על שאלה זו וכן הוא בסוף האיש מקדש. וכלומר שלא חש להשיבם דודאי ריב"ח אפי' בכהן לישראל מתיר כדדריש מקרא:

הכין אגיבון. כך השיב להם ר"ז:

ע"ד דר' יוסי בר חנינא כהן לישראל למה הוא אסור. כלומר וכי תעלה על דעתכם דר"י בר חנינא אוסר בכהן לישראל דא"כ קשה למה הוא אוסר הרי מדרשת הקרא נפקא לי' דמותר:

לא מפני מראית העין. על כרחיך לומר משום גזירה בעלמא דנרא' ככהן המסייע בגרנו':

אף ר' יוחנן אית לי' ישראל לישראל אסור מפני מראית העין. בתמי' כלו' א"כ לדבריכם במאי פליג ר' יוחנן עלי' ע"כ שאוסר אפי' בישראל וכי שייך בי' מפני מראי' העין וליכא למימר דגזר אטו כהן לישראל דהיא גופא גזירה מפני מראית העין אלא ודאי ריב"ח מתיר אפי' בכהן לישראל ור' יוחנן אוסר בכהן לישראל מפני מראית העין:

ה"ג בדמאי אמר ר' יוסי בר בון כו' כמו שהגהתי כאן כלומר דמתמה על דקאמ' מפני מראית העין והא חילול וביזוי קדשים יש כאן בכהן לישראל:

ועוד מן הדא. שמעינן דחילול קדשים יש ועובר בלא יחלל:

ואם נתן ה"ז חילל. ועליו הכתוב אומר ולא יחללו וגו' והן מחללין אותן יותר שנותנין להמסייעין:

ראשיה בשחד ישפטו. וסיפי' דקרא וכהניה במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסמו:

ג' פורעניות. כנגד ג' עבירות:

מתני' פליגא על ר"י. דקתני המקדש בתרומות כו' אפי' ישראל ה"ז מקודשת אלמא טובת הנאה ממון דאי לאו הכי במאי מיקדשא אי לאו בטובת הנאה שהיה לו בה:

פתר לה. ר"י בתרומה שנפלה לו מאבי אמו כהן. שכל התרומה היא שלו ובידו למכור לכל מי שירצה. ובבבלי סוף האיש מקדש מוקי לה בטבלים שנפלו לו מאבי אמו כהן דאי בתרומה פשיטא דמקודשת אלא בטבלים וקמ"ל דמתנות שלא הורמו כמו שהורמו דמיין וזכה הכהן בחייו בתרומה שבהן להורישו לזה:

תוכן העניינים

פני משה על תלמוד ירושלמי נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה