פני משה על תלמוד ירושלמי נדרים· רבי משה מרגלית
פרק י · הלכה ז
מתני' כל נדרים שתדורי מכאן. כלומר משעה שאצא מכאן עד שאבא ממקום פלוני הרי הן קיימין:
לא אמר כלום. דהוה ליה קיום בטעות לפי שיש נדרים שאינו רוצה בקיומן:
הרי הן מופרין. ר"א אומר מיפר. דמסתמא אין אדם רוצה בנדרי אשתו:
אם היפר נדרים שבאו לכלל אסור. לאחר שנדרה שאסורה בהם אם אין הבעל מפר לה:
את שבא לכלל הקם. נדרים שחלו כבר:
לא בא לכלל הפר. ואע"ג דאיכא ק"ו בע"כ היקשן הכתיב:
חזר ר' אלעזר כו'. גירסת הדפוס חסרה ומשובשת והגהתי כמו שהוא בתוספתא ובבבלי:
גמ' השיבו. חכמים על דברי ר' אלעזר שלמד מק"ו והרי המקוה יוכיח שמעלה את הטמאין מטומאתן בטבילה ואינו מציל את הטהורין מלטמא שאם טבל בעודו טהור לא מהניא ליה טבילה שלא יטמא אח"כ אם יגע בטומאה ואף אני אביא הבעל שאע"פ שמיפר נדרי אשתו לאחר שנדרה אינו מיפר מקודם שנדרה:
מה אם במקום שאינו מיפר נדרי עצמו משנדר. שהרי הוא בעצמו אינו יכול להפר נדרו אלא אם כן נשאל לחכם דכתיב לא יחל דברו הוא אינו מוחל אבל אחרים מוחלין לו:
הרי הוא מיפר נדרי עצמו עד שלא ידור. כדאמרינן לעיל בפרק ג' הרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה עומד בראש השנה ואומר כל נדרים שאני עתיד לידור בטלין:
מקום שהוא מיפר נדרי אשתו משתידור כו'. והשיבו לו חכמים לא מה למיפר נדרי עצמו עד שלא ידור שכן אם רצה להקם מוקם. כלומר שהרי בידו להקם נדריו אם לא יתנה עליהם מראש השנה:
שכן אם רצה להקם. לה מתחילה קודם שתידור אינו מוקם דבזה כ"ע מודים כדקתני ברישא דמתני':
ואומר. ועוד דהקישן הכתוב אישה יקימנו וגו':