אור ברסלב

פני משה על תלמוד ירושלמי נדרים· רבי משה מרגלית

פרק י · הלכה ג

הלכה ב

מתני' נתגרשה בו ביום. ששמע האב שאם עבר היום שוב אינו יכול להפר:

ונתארסה בו ביום. לאחר:

אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה. שהארוס מיפר בקודמין ואפילו נדרים שנדרה בפני ארוס הראשון דכתיב ונדריה עליה נדרים שהיו עליה כבר:

כל שלא יצאת לרשות עצמה שעה אחת. לא מחמת נישואין ולא מחמת בגר:

גמ' היו תהיה. כתיב אפי' מאה הויות שנתקדשה למאה זה אחר זה בו ביום אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה:

אמר ר' יוסי מתניתא אמרה כן. לאו אדר' הילא קאי שהרי מפורש בהדיא במתני' ור' הילא דרשא דקרא אשמועינן אלא כדקאמר לעיל סוף הלכה א' שאם מת החרוס הראשון ונתארסה לאחר בו ביום אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה כמו בנתגרשה ומהו דתימא ה"א שאני מת דנתרוקנה רשות לאב בנדר זה קמ"ל הואיל ולא יצאת לרשות עצמה שעה אחת. ואיידי דמייתי לעיל ראיה מהאי מתני' נקט לה הכא וכן דרך הש"ס הזה:

תוכן העניינים

פני משה על תלמוד ירושלמי נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה