פני משה על תלמוד ירושלמי נדרים· רבי משה מרגלית
פרק ט · הלכה ז
מתני' פותחין לאדם בכבוד עצמו ובכבוד בניו. אם נדר לגרש את אשתו:
מה ראת אימן של אילו להתגרש. אם לא שנמצא בה ערות דבר ונמצא פוגם את בניו ולא חיישינן בהא שמא ישקר ואינו מתחרט אלא שהוא בוש לומר שאינו חושש לכבוד בניו:
גמ' אלא בכבוד עצמו בלבד. ולא בכבוד בניו דחיישינן שמא משקר הוא:
דברתיך נסבה שם ביש. שתצא עליה שם רע שיאמרו אלולא שראת בה דבר מגונה לא היית נודר ממנה:
ולא מתני' היא. דפותחין בכבוד בניו ומאי קמ"ל האי עובדא דר' יוחנן ומשני דקמ"ל דלא תיסבור כר"י בן בתירה דפליג אמתני' אלא הלכה כסתם משנה: