אור ברסלב

פני משה על תלמוד ירושלמי נדרים· רבי משה מרגלית

פרק ח · הלכה ה

הלכה ד

מתני' עד הגשמים עד ש י ה ו הגשמים. באיזה לשון שאמר אסור עד שתרד רביעה שניה שג' זמנים של רביעה הן ומסתמא שניה קאמר שאינה מקדמת כ"כ כמו הראשונה ולא מאחרת כמו השלישית:

עד שיגיע זמנה של רביעה. אע"פ שלא ירדה כיון שהגיע זמנה מותר:

עד שיצא ניסן כולו. שעד אותו זמן רגילין גשמים לירד:

עד שיעבור הפסח. והלכה כר' יודה:

גמ' עד הגשם. מאי לאיזה זמן גשם נתכוין ופשיט לה שאסור עד שירד הגשם אחר כלומר גשם האחרון והיינו רביעה שלישית:

תמן תנינן. בפ"ו דשקלים ואיידי דרבי יוסי בעי כגוונא דר"ז מייתי לה הכא:

הרי עלי עץ. אם מביא גיזר אחד או שני גיזרי עצים דחדא מילתא היא:

מתני' אמרה כן. מהמתני' נשמע שכל א' קרבן בפני עצמו הוא דתנינן תמן בפ"ב דיומא תמיד קרב בתשעה כו' בין הערבים באחד עשר הוא עצמו בתשעה ושנים בידם שני גיזרי עצים מפני שבין הערביים היה צריך להוסיף גיזר אחד כדדריש לה התם מקרא דכתיב וערכו עצים על האש כו' וכדמסיק כדי לרבות בעצים אלמא כל גיזר קרבן בפני עצמו הוא:

כל דבר שתלוי ברביעה. הדבר שנדר ממנו תלוי בו שמים עד שתרד רביעה שניה שהיא רביעה בינונית ומסתמא דעתו על הבינונית:

עד שיגיע זמן רביעה. ראשונה:

ויש בהן כדי רביעה שניה. כלומר יש בהן נמי כדי רביעה שניה דסבר לה כר' יוסי בבבלי דף ס"ג דחשיב זמני רביעה בי"ז במרחשון ובכ"ג ובר"ח כסלו ומי"ז עד כ"ג ז' ימים ובו ב' רביעיות:

ולמה נקרא. גשם שמה רביעה ע"ש שרובעת לארץ:

ר"מ כדעתיה כו'. ר"מ ור"י במתני' לשיטתייהו אזלי דפליג בפ"ק דתענית עד אימתי שואלין את הגשמים לר' יהודה עד שיעבור הפסח ותו לא זמן גשמים הוא והילכך עד שיפסקו הגשמים עד שיעבור הפסח הוא ולר"מ עד שיצא ניסן כולו:

תוכן העניינים

פני משה על תלמוד ירושלמי נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה