פני משה על תלמוד ירושלמי נדרים· רבי משה מרגלית
פרק ו · הלכה יא
מתני' חטה. משמע פת אפויה כדמפרש בגמרא:
חטים. משמע לכוס:
מותר לכוס חיים. דחטה או גריס מבושלין משמע ולא חיין ור' יודה לא פליג את"ק:
גמ' תני רבי יודה אומר כו'. לפי גי' הספר פליג אדמתני' ובתוס' סוף פ"ג גרי' הכי גריס שאיני טועם מותר בחיים ואסור במבושלין חטה שאיני טועם מותר לכוס ואסור לאפות חטין שאיני טועם אסור לכוס ואסור לאפות ע"כ בתוספתא וצ"ל שם ומותר לאפות והיא הגירסא הנכונה:
חטה. קאמר ואת אמר אכן שאסור בפת בתמיה:
כן אורחא דבר נש. כשרואה פת יפה אומר ברוך שברא החטה זו אלמא דבל' בני אדם קורין לפת חטה:
סליק פירקא בס"ד