אור ברסלב

פני משה על תלמוד ירושלמי נדרים· רבי משה מרגלית

פרק ו · הלכה ז

הלכה ו

מתני' מן הסיתווניות. ענבים שאינם מתבשלים ועומדים בכרם בימות החורף ואינם ראויים ליין ועושים מהן חומץ:

כל ששם תולדתו קרויה עליו. שאע"פ שנשתנה נקרא על שם עיקרו כגון דבש תמרים וחומץ סיתווניות:

וחכמים מתירין. איכא בין ת"ק לחכמים דת"ק סבר הנודר בסיתווניות מותר בחומץ היוצא מהן ואסור בסיתווניות וחכמים מתירין בסיתווניות עצמן. דכיון דסיתווניות לאו בני אכילה נינהו כי נדר מסיתווניות דעתו על החומץ היוצא מהן לא על הסיתווניות עצמן:

גמ' מאי טעמא דרבי יוסי. לעיל דקאמר הנודר מן החלב אסור בקום ואגב דלקמיה נקטלה:

שם אביו קרוי עליו. קומא דחלבא:

מאי טעמא דר' יהודה בן בתירא. במתני' שאוסר בדבש תמרים וחומן סיתווניות משום דשם בנו קרוי עליו כלומר שעומד לעשות מהן דבש וכן סיתווניות לעשות מהן חומץ:

שם בנו. מטעמא דשם בנו הוא אוסר במתני' לכ"ש דמודי לר' יוסי דאוסר משום שם אביו ואפי' לרבנן דפליגי הכא מודו התם באתרא דקרו ליה קומא דחלבא שאסור כדפרישית לעיל:

תוכן העניינים

פני משה על תלמוד ירושלמי נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה