פני משה על תלמוד ירושלמי נדרים· רבי משה מרגלית
פרק ד · הלכה ח
מתני' ואין לו מה יאכל. אורתא דמילתא נקט וה"ה אפי' יש לו מה יאכל:
ובא. זה ונוטל מזה אם ירצה ליתן לו ואינו עובר על נדרו כדמפרש בגמרא:
גמ' שאינו יכול להוציא ממנו בדין. מפני שאין החנוני יכול להוציא ממנו בדין לכופו לשלם שהרי לא אמר לו תן לו ואני אפרע ובא ונוטל מזה אם רצה ליתן לו קאמר אבל אם מדינא הי' חייב לשלם כגון דבשליחותי' קעביד אסור דהא קמהני ליה: