פני משה על תלמוד ירושלמי מכות· רבי משה מרגלית
פרק א · הלכה ד
מתני' עד שיגמר הדין. של הנידון שיהרג על פיהן ואח"כ הוזמו:
נפש תחת נפש. בעדים זוממין כתיב לא תחוס עיניך נפש בנפש:
לעשות לאחיו. משמע שהרי אחיו עדיין קיים:
יכול משעה שקבלו עדותן. ובאה להם הזמה מיד קודם גמר דינו של נידון יהרגו:
גמ' הדא אמרה עד זומם אינו נפסל בב"ד וכו'. סוגיא זו כתובה בפ' מרובה הלכה ג' ושם תמצא מבואר היטב והגי' הנכונה עם הסוגיות השייכים לזה עיין עליו: