אור ברסלב

פני משה על תלמוד ירושלמי מועד קטן· רבי משה מרגלית

פרק ג · הלכה ט

הלכה ח

מתני' בראשי חדשים וכו' מענות ומטפחות בזה ובזה אבל לא מקוננות. עינוי וקינה מפרש לקמן ומשום שהקינה אחת פותחת לדבר וכולן שומעות לענות אחריה איכא פרסומי מילתא טפי הלכך לא התירו אף בר"ח וחנוכה ופורים:

נקבר המת. אף בר"ח וחנוכה ופורים לא מענות ולא מטפחות וכ"ש בחול המועד:

שנא' ולמדנה וגו' ואשה רעותה קינה. משמע אחת אומרת ורעותה עונה אחריה. אבל לעתיד אומר ובלע המות לנצח וגו'. משום דמועד קטן סיום כל סדרמועד הוא לא בעי לסלוקי במילתא דאבלות ומסיים בדבר טוב:

גמ' עבדן ליה איברייא. עשו להאבל סעודות הבראה ברחוב כדרך שהיו נוהגין והיו בני העיר סבורין לומר בתחלה שמדעתן דרבנן עשו כן וכשבדקו אחר הדבר מצאו שלא עשו זה מדעת החכמים לפי שאין מברין בראש חודש ובחנוכה ובפורים ברחובה של העיר כמו שאין מברין במועד:

אפילו לשעה. אמתני' דלעיל קאי שאין מניחין מטה של נשים ברחוב לעולם ואפילו לשעה מועטת מן הדא דכתיב ותמת שם מרים ותקבר שם ושם בתרא מיותר הוא ללמד סמוך למיתה קבורה:

ואנן חמיי רבנן עניין בדיבורא. כמו בדברא והלא אנו רואין שרבנן מאחרין את המטה בחוץ במועד ואינן ממהרין לקברו ומפני מה עושין כן:

חברים זריזין הן. לשמור עצמן ואינן באין לידי הספד במועד:

תני אין מוליכין חלילין. במועד לבית האבל שלא יאמרו לצורך הספד הן מובאין:

אבל מוליכין חלילין לבית השמחה ולבית המשתה. וכגון שהנישואין היו בערב הרגל ושבעת ימי המשתה נוהגין במועד ועיקר השמחה ביום החופה שאז מותר כל ימי המועד בשמחה:

הדרן עלך פ' אלו מגלחין והדרן כולא מסכתא דמשקין וכולא סדרא דמועדא בריך רחמנא דסייען מריש ועד כען:

סוף הספר

תוכן העניינים

פני משה על תלמוד ירושלמי מועד קטן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה