פני משה על תלמוד ירושלמי מועד קטן· רבי משה מרגלית
פרק א · הלכה ט
מתני' מעמידין תנור וכו'. עושין אותן במועד ודוקא באפשר שיבשו ויאפו בהן במועד ומפני שהתנורים שלהם מטלטלין היו ממקום למקום להכי תנו מעמידין:
אין מכבשין. אין מנקרין להכות בפטיש על הרחיים כשהן חלקין יותר מדאי כדי שיהו טוחנות יפה ואין הלכה כר' יהודה אלא מותר לנקר את הרחיים לצורך המועד ופותחין להן עין:
גמ' ובלבד שלא יגדרנו. בתחילה לעשותו מחדש ומיירי כשאינו יכול לייבש מהר כדי שישתמש בו לצורך המועד:
אין סכין אותו בשמן. במועד כדי להחליקן:
ואין טולין אותן במטלית. לעשות טלאי של טיט עליהן:
ואין חוסמין אותן בצונן. לאחר שהוסקו להטיל עליהן מים צוננים כדי שיתחסמו ויתחזקו שיהו ראוין לאחר המועד:
ואם בשביל לשפות עליהן את הקדירה במועד מותר. ותני כן וכו'. כלומר דהאי ברייתא נמי מיירי באותן שיכול להשתמש בהן במועד:
הורי מדוחק וכו'. דס"ל הואיל וע"י כך מתחסמין הן אין לעשות כך לכתחלה אלא בשעת הדחק שאין לו כירה אחרת.: