אור ברסלב

פני משה על תלמוד ירושלמי מועד קטן· רבי משה מרגלית

פרק א · הלכה ו

הלכה ה

מתנ' אין חופרין כוכין. הן המערות שתחת הקרקע וקברות העשויין בחפירה ובנין במועד כדי להקבר מת שימות לאחר המועד:

אבל מחנכין. שאם היה ארוך מקצרו ואם היה קצר מאריך ומרחיב בו:

ועושין נברכת. של כובסין ובגמרא קאמר זה הבקיע מקום שבוקעין ועושין כתושבת להיות מתוקן לכבס בו הבגדים ולית ביה טרחא כולי האי:

וארון עם המת בחצר. באותו חצר שמת שם מותר לנסר הנסרי' לעשות ארון אבל בחצר אחרת לא שלא יאמרו מלאכה אחרת הוא עושה לפי שאין דרך לעשות ארונות לרוב מתים ולא שנו אלא באדם שאינו מפורסם אבל באדם מפורסם עושין לו ארון ואפילו בשוק ולדידן שאנו מתי מספר כל אדם הוי מפורסם:

ר' יהודה אוסר להביא עצים ולעשות נסרים בתחלה לצורך הארון דטירחא יתירא היא אלא א"כ יש עמו נסרים מנוסרות קודם יום טוב ואין הלכה כר' יהודה:

גמ' סדו בסיד. מבפנים לחזקו:

מאריך בו מצד אחד וכו'. כלומר ובלבד שלא יתקן אותו משני צדדים:

תני ר"ח ופליג אלא מאריך בו וכו':

זה הבקיע וכו'. כדפרישית במתני':

הכל מודים שלא יקוץ לו ארזים. ממחובר במועד וכן לא יחצוב לו אבנים מן הקרקע:

היו חצובות. מכבר בזה היא תפלוגתא דר' יהודה ורבנן במתני':

תוכן העניינים

פני משה על תלמוד ירושלמי מועד קטן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה