אור ברסלב

פני משה על תלמוד ירושלמי כתובות· רבי משה מרגלית

פרק י · הלכה ג

הלכה ב

מתני' היו שם נכסים בראוי. שראוי' ליפול להם ירושה מאבי אביהן אחר מות אביהן ולכשתפול יהיה שם מותר דינר בשתי הירושות:

אינן כבמוחזק. אינן נחשבין להיות כאלו הן מוחזקין בידן ויש כאן מותר דינר:

שיש להם אחריות. קרקעות ובגמרא פליגי בה והלכה כחכמים אליבא דרבי יוסי בר בון:

גמ' בעיקר שתי כתובות פליגין. דר"ש סבר אין תקנת כתובת בנין דכרין נוהגת אלא בקרקע ולרבנן אפי' במטלטלין אבל באותו הדינר המותר כ"ע מודים אפי' מטלטלי הוי מותר:

כ"ע מודים בעיקר ב' כתובות. שהן דוקא קרקע ואפילו בזמן הזה דנהיגי דמטלטלי דיתמי משתעבדי לב"ח ולכתובת אשה אין כתובת בנין דכרין נוהגת אלא בקרקע ולא פליגי אלא באותו הדינר המותר ולרבנן אפי' במטלטלי סגי:

ברם נהגו בסוריא להיות גובין. הכתובה:

מן הנחשת ומן הצועות. המצעות של מטה וכלומר דנהגו לגבות כתובה אפילו ממטלטלין:

ובלבד מן הצועות שבאותו לילה. כלומר מה שהכניסה לו בלילה הראשונה דסמכה דעתה עלייהו:

ומן הגמלים. כדאמר בבבלי פ"ו דף ס"ז גמלים של ערבייא אשה גובה פורנא מהם:

ודכוותה. כמו דאמרי' בצועות וכן בבשמים שאינה גובה אלא ממה שהכניסה לו בלבד:

כמנהג מקומה. שהיו נוהגין שם לגבות כתובה מן המטלטלין:

תוכן העניינים

פני משה על תלמוד ירושלמי כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה