אור ברסלב

פני משה על תלמוד ירושלמי יומא· רבי משה מרגלית

פרק ד · הלכה ה

הלכה ד

מתני' בכל יום מקריב פרס. חצי מנה:

והיום דקה מן הדקה. דכתיב ומלא חפניו קטרת סמים דקה והלא כבר כתיב בקטרת ושחקת ממנה הדק אלא ללמד על הקטרת של יוה"כ שתהא דקה מן הדקה:

בכל יום כהנים עולים במזרחו. של כבש דאמר מר כל פינות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין והכבש הוא בדרום וכשעולים בו עולים במזרח שהוא סמוך לפנות לימין:

והיום עולין באמצע. כשהולכים אחרי הכ"ג לכבודו עולים באמצע וכו' להראות חשיבותו של כ"ג שהוא כבן בית והולך במקום שהוא חפץ:

והיום מן הקיתון של זהב. שנתקדש לכלי שרת:

גמ' פיטום הקטרת. מה הן שמפטמין הקטרת:

הצרי. הוא השרף של עץ הנקרא קטף כדאמר לקמן:

והצפורן. זהו שחלת דתרגומו טופרא ולפי שהוא חלק כצפורן:

והחלבנה. גלוונא:

שבולת נרד. שפונא בלע"ז והוא חד:

ושלשה. מנים של אותו היום כפורים שהוא מוסיף ושוחקן בעיוה"כ כדי לקיים מצות דקה מן הדקה וכדקאמר לקמן:

יין קפריסין. שבא ממקום שנקרא קפרס פ"א שעושין אותו מפרי קאפריס והיא הצלף האמור בו תמרות ואביונות וקפרס:

ועובר משום הכנסה יתירה. כלומר אפי' לא הקטיר ואינו מתחייב בשביל קטרת חסירה מכל מקום עובר הוא משום ביאה ריקנית:

ר' אומר כמדתה היתה כשירה. אם כמדתה בהסממנין ובמשקלן אף לשלשים ורבעים היתה כשירה:

ודא דאת אמר וכו'. וכן מה שאת. אומר לחצאין כשירה לא שעשה חצי המנין של הסממנים וכגון שלא עשאה אלא בששה או שבעה סממנין דזה היא חסר מסממניה אלא שעשה חצי כל סממן וסממן מהי"א סממנין:

הדא היא. מה ששנינו לקמן בפ"ד דשקלים מותר הקטרת מה היו עושין בה מפני הא דאמרן שאחת לששים וכו' מן השירים לפי שבכל שנה ושנה היו אלו ג' מנים יתירים:

תני. בברייתא הקטיר מהקטרת כזית בחוץ חייב שהרי זה ראוי לבא לפנים:

פחות מכזית בפנים פטור. ורצה ר"ז בשם ר' ירמיה לפרש דהאי פטור היינו שנפטרו הצבור ידי חובתן דבדיעבד אפי' בפחות מכזית יצא וקאמר ר' יוסי בר' בון דלאו הכי קאמר ר' ירמיה דהא מן מה דתני בבבא ראשונה חייב ש"מ דפטור דבבא שניה פטור ממש קאמר דאל"כ אין זה ההיפוך מבבא דרישא והא דאיצטריך לאשמועינן דפטור דמהו דתימא ה"א חסרון השיעור כחסרון מן הקטרת קמ"ל דעל החסרון השיעור לא מיחייב אבל אין הצבור יוצא י"ח לפי שאין הקטרה בפחות מכזית:

דקה וכו'. כדפרישית במתני':

א"ר יונה חוץ מקידוש הראשון. הא דקתני במתני' דהיום כ"ג מקדש מקיתון של זהב בשאר קידושין של בו ביום הוא אבל בקידוש הראשון שחרית בבואו אל אהל מועד מקדש הוא מן הכיור כדכתיב בפרשת קידוש:

אמר ר' יוסי. דלא היא ואפי' מקידוש הראשון מקיתון של זהב הוא וקרא לא נאמר אלא בשאר ימות השנה:

מתניתא. ברייתא פליגא על ר' יונה דקתני כל הכלים וכו' ולאו דוקא כיור:

פתר לה. דלא קאי אלא אשאר קידושין של כ"ג ביה"כ חוץ מקידוש הראשון:

מתניתא פליגא על ר' יוסי. דקתני הכיור והכן מעכבין וקס"ד דלענין קידוש מכיור וכנו קתני:

פתר לה. דה"ק מקומן מעכב בעזרה בין אהל מועד ובין המזבח אבל לענין קידוש כל כלי שרת ראוין לקידוש:

תוכן העניינים

פני משה על תלמוד ירושלמי יומא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה