פני משה על תלמוד ירושלמי יומא· רבי משה מרגלית
פרק א · הלכה ז
מתני' פרחי כהונה. הבחורים שמתחיל שער זקנם לפרוח:
מכין לפניו באצבע צרדה. הוא האצבע האמצעי וכדתני בתוספתא פ"ק אצבע גדולה של ימין ונקרא צרדה על שם שהיא צרה לאצבע הסמוך לאגודל וכשמכין באצבע גדולה על האגודל נשמע קול וכדי שלא יישן:
עמוד והפג אחת. כלו' מעט על הרצפה של שיש כדי שתצטנן ולא תישן:
גמ' רב חונא אמר באצבע צרדה בפה. היו נותנין האצבע צרדה על הפה כדי להוציא קול נעימה:
ור' יוחנן אמר באצבע צרדה ביד. היו מכין על אגודל כדפרישית במתני':
מתניתא. תוספתא פליגא על ר' יוחנן דתני שם איזו היא אצבע צרדה אצבע גדולה של ימין:
בפה לא בנבל ולא בכנור. מה היו אומרים שיר המעלות לשלמה אם ה' לא יבנה בית וגו':
פתר לה ר' יוחנן. דה"ק נעימה האומרת באצבע צרדה אומרה בפה כלומר. לעולם היו מכין אותה ביד וכפי קול הנעימה היוצאת מזה כך היו אומרים אח"כ אלו הפסוקים באותו קול הנעימה ובפה וכו':