פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות· רבי משה מרגלית
פרק ג · הלכה ז
מתני' שעה א'. בנפילה הראשונ' כשנפלה מאחיו הראשון שאז היתה אשתו קיימת וכדמפרש בגמ'. וצרתה לדעת הרמב"ם ז"ל חולצת ולא מתייבמת:
גמ' הדא דאמר רבי יוסי כו'. כלומר זו היא שאמרנו לעיל ריש פירקין אליבא דר"י דיש חילוק בין איסור אחיות יבמות שהאיסור אחיות הוא מחמת הזיקה של יבמין בלבד דהיא אחות זקוקתו כמתניתין דארבעה אחין כו' דמתמה שם רבי יוחנן ואמר איני יודע מה טעם דהואיל ואינן אסורות אלא מכח זיקה דרבנן אם כן יחלוץ לשניה ותהוי כיבמה שהותרה כו' כמפורש שם אבל הכא איסור אחיות ממש והואיל ובשעת נפילה אחות אשתו ממש היתה דהויא איסור דאורייתא לא אמרינן בה יבמה שהותרה אלא דהואיל בשעת נפילה לא היתה ראויה הרי היא כאשת אח שיש לה בנים ואסורה לעולם: