אור ברסלב

פני משה על תלמוד ירושלמי דמאי· רבי משה מרגלית

פרק ד · הלכה ב

הלכה א

מתני' המדיר את חבירו. השביעו והדירו שיאכל אצלו:

בשבת הראשונה. התירו לו משום איבה כדמפרש בגמרא:

גמ' כאן התירו טבלים. שאע"פ שבחזקת טבל הוא שהרי אינו נאמן הוא התירו לזה לאכול משום דרכי שלום:

אם מפני דרכי שלום. התירו לו א"כ למה לי בלבד שיאמר לו מעושרין הן הא קאמרת שהתירו לו לגמרי:

שאלו בשבת הראשונה. ואמר לו מעושרין הן ולא בא לאכול עמו:

השנייה מהו שתעשה ראשונה. אם עכשיו שבת השנייה תהא במקום הראשונה וסומך על השאלה ששאלו בראשונה ואוכל עמו בשניה:

כאן שנינו שאסור לחבר לאכול בסעודה שאין לה שם. בפני עצמו כמו סעודת נשואין וכיוצא בה אבל לא בסעודת הרשות שהרי כאן לא התירו לו אלא בשבת הראשונה של נשואין:

תוכן העניינים

פני משה על תלמוד ירושלמי דמאי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה