פני משה על תלמוד ירושלמי דמאי· רבי משה מרגלית
פרק ד · הלכה ב
מתני' המדיר את חבירו. השביעו והדירו שיאכל אצלו:
בשבת הראשונה. התירו לו משום איבה כדמפרש בגמרא:
גמ' כאן התירו טבלים. שאע"פ שבחזקת טבל הוא שהרי אינו נאמן הוא התירו לזה לאכול משום דרכי שלום:
אם מפני דרכי שלום. התירו לו א"כ למה לי בלבד שיאמר לו מעושרין הן הא קאמרת שהתירו לו לגמרי:
שאלו בשבת הראשונה. ואמר לו מעושרין הן ולא בא לאכול עמו:
השנייה מהו שתעשה ראשונה. אם עכשיו שבת השנייה תהא במקום הראשונה וסומך על השאלה ששאלו בראשונה ואוכל עמו בשניה:
כאן שנינו שאסור לחבר לאכול בסעודה שאין לה שם. בפני עצמו כמו סעודת נשואין וכיוצא בה אבל לא בסעודת הרשות שהרי כאן לא התירו לו אלא בשבת הראשונה של נשואין: