פני משה על תלמוד ירושלמי גיטין· רבי משה מרגלית
פרק ח · הלכה ח
מתני' ונמלך. ולא נתן לה הגט:
ולא נעשה התנאי לא פסלה מן הכהונה. שאפילו ריח הגט אין בו:
גמ' אין בה משום ייחוס כהונה. אדברי ב"ה קאי כלומר שאין בה משום מעלת דין כהונה ואין ב"ד מזהמין אותה כלל לפסלה משום ריח הגט דאין כאן אפי' ריח הגט בעלמא:
ועבד כב"ה. והכשיר' לכתחילה לכהונה:
להכניס עצמך למיספק. לספק הגדול כזה דאע"ג דהלכה כב"ה שמא ב"ה לא קאמרי אלא שלא פסלה אם נישאת לכהן בדיעבד:
רבי ישמעאל ברבי יוסי הוה עמי. במנין ההיתר הזה וקרא עליהון טובים השנים וגו' כלומר בטלה דעתי אצל שנים כאלו:
המסלדת בבנה. מסוללת עצמה בו משום זנות אע"ג דלא עביד מעשה ב"ש פוסלין אותה מן הכהונה:
שתי נשים שהיו מסלדות. מסוללו' עצמן זו עם זו כמעשה ארץ מצרים ב"ש פוסלין וב"ה מכשירין לכהונה דלא הוי זנות אלא איסורא בעלמא. והכי אמרי' בבבלי פרק הערל ד' ע"ו לית הלכתא כרב הונא דאמר נשים המסוללות זו בזו פסולות לכהונה: