פני משה על תלמוד ירושלמי גיטין· רבי משה מרגלית
פרק ח · הלכה ד
מתני' בגט ישן. שכתב לגרש אשתו ואחר שנכתב הגט נתייחד עמה:
ואיזהו גט ישן כו'. מפרש בגמ':
גמ' וכולן. הכל מודים אם נישאת בגט זה לא תצא דאפי' בית הלל לא אסרי אלא לכתחילה משום גזירה שמא ישהא את הגט שנה או שנתיים בין כתיבה לנתינה ויהיו לה בנים ממנו בתוך זמן זה ואח"כ יגרשנה בו וכשיראו זמן הגט קודם ללידת הבן יהיו סבורים שנתן לה הגט משעת הכתיבה ויאמרו שהולד פגום שנולד מן הפנויה אבל בדיעבד אם נישאת לאחר לא תצא שלא להוציא לעז על בניה מן השני:
אנן תנינן. במתני' כל שנתייחד עמה מאחר שכתבו לה ואית תנא דתני מאחר שנתנו לה דאפילו בכה"ג חוששין:
מסייע לב"ש. כלומר דלטעמא דב"ש אתא לאשמועינן שאפילו נתייחד עמה בין כתיבה לנתינה אין חוששין ומכ"ש אם נתייחד עמה אחר הנתינה דאין חוששין שמא בא עליה כדאמרי ב"ש לקמן המגרש אשתו ולנה עמו בפונדקי אינה צריכה הימנו גט שני וה"ק איזהו גט ישן דב"ש סברי פוטרין בו כל שנתייחד עמה אפי' מאחר שכתבו לה דאלו לב"ה לא שייך לפרש איזהו גט ישן דאין אדם פוטר בו כל שנתייחד עמה אחר שכתבו לה דהא אפילו נתייתד עמה אחר הנתינה דמגורשת לגמרי וסנו אהדדי טפי ואפ"ה קאמרי ב"ה לקמן חיישינן שמא בא עליה ומכ"ש בין כתיבה לנתינה ומשנה דלא צריכה היא לב"ה אלא אדב"ש קאי:
מאן דאמר מאחר שנתנו לה מסייע לב"ה. וה"ק איזהו גט ישן דפסול הוא וצריכה ממנו גט שני כל שנתייחד עמה אחר שנתנו לה דאפילו בכה"ג חוששין שמא בא עליה כדב"ה לקמן במגרש אשתו ולנה עמו בפונדקי: