פני משה על תלמוד ירושלמי גיטין· רבי משה מרגלית
פרק ז · הלכה ח
מתני' מת בתוך י"ב חדש אינו גט. דכיון דלא אמר מעכשיו משמע לאחר י"ב חדש יהא גט והרי מת בתוך הזמן וצריכה ליבם:
אינו גט. דלא תימא שלא הקפיד אלא על הנתינה קמ"ל דאף על הכתיבה הקפיד:
ר' יוסי אומר כזה גט. מדהוי ליה למימר אם לא באתי כתבו ותנו ואמר כתבו ותנו אם לא באתי ה"ק כתבו מעכשיו ותנו אם לא באתי ורבנן ס"ל דל"ש הכי ול"ש הכי:
ואם מיתה קדמה לגט אינו גט. אם מת אחר י"ב חדש אחר שנכתב גט קודם שיתנוהו לה:
גמ' מ"ט דר' יוסי. דאמר כזה גט:
בגין דאקדים כתיבה. כלומר וכי בשביל שהקדים הכתיבה. קודם לי"ב חדש ומה בכך:
והא לא אקדים נתינה גרסינן. ואתון אמרין אינו גט בתמיה כלומר ודאי אנתינה קפדינן שלא יהא קודם י"ב חדש אבל הכתיבה אפי' מיד דלהכי קאמר כתבו ותנו אם לא באתי ולא כדקאמר ברישא אם לא באתי כתבו ותנו:
ה"ז גיטך לאחר החג. עד כמה הוי לאחר:
הרי גיטך ערב הפסח. כלומר לפני הפסח עד כמה מיקרי לפני ופשיט ליה אפי' כמ"ד כו' כל ל' שלפני הפסח איני כלפני הפסח גרסינן דאין למדין לפני מלאחר:
במוצאי שבת. עד כמה מיקרי מוצאי שבת:
במוצאי שבת. ממש ודאי אסור ע"ש ודאי מותר ימים שבנתיים צריכה מיבעיא לן עד כמה מיקרי אפוקי שבתא:
והכא. נמי לענין גט אם אמר ה"ז גיטך עד מוצאי שבת אם נתן לה במוצאי שבת ממש ה"ז גט ע"ש אינו גט ימים שבנתיים מיבעוא לן:
סליק פירקא בס"ד