אור ברסלב

פני משה על תלמוד ירושלמי בבא קמא· רבי משה מרגלית

פרק ג · הלכה י

הלכה ט

מתני' יש חייב וכו'. שורו שבייש פטור. דכתיב איש בעמיתו ולא שור בעמיתו:

שורו שסימה וכו'. ואין העבד יוצא בן חורין על ידו:

והוא שסימה וכו' חייב. דכתיב לחפשי ישלחנו:

שורו שחבל וכו' חייב בתשלומי נזק והוא שחבל וכו' פטור מתשלומין שאין אדם מת ומשלם:

הגדיש בשבת חייב. וח"נ הוא דמיחייב דמשונה הוא:

מפני שנידון בנפשו. ואפילו היה שוגג מפני שנידון בנפשו אם היה מזיד וחייבי מיתות אפי' שוגגין פטורין מתשלומין:

גמ' כאן שייך להא בן פדייה הכתוב בספרי הדפוס לעיל:

חוץ מן המבעיר ועושה חבורה. דמקלקל בהבערה ובחבורה חייב:

עד שיהא צריך לאפר. דבעינן תיקון קצת וכן בחבורה שיהא צריך לדם וליתן לפני כלבו:

והתנינן שורו. שהדליק את הגדיש בשבת חייב ולר' יוחנן פריך דהא לדידיה ע"כ דמוקי למתני' בצריך לאפר דאל"ה ליכא חיוב מיתה ומאי מפני שהוא מתחייב בנפשו דקתני ופריך והתנינן שורו וגבי שורו לא שייך צריך לאפר וא"כ הוא נמי דומיא דשורו מיירי ואפ"ה שייכא חיוב מיתה גבי דידיה וקשיא לר' יוחנן ומשני שורו צריך את האפר בשורו נמי משכחת לה שהוא צריך לזה ועושה במתכוין להבעיר את הגדיש להיות מתגלגל עצמו בתוך האפר:

תוכן העניינים

פני משה על תלמוד ירושלמי בבא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה