פני משה על תלמוד ירושלמי בבא מציעא· רבי משה מרגלית
פרק י · הלכה ד
מתני' וכן בית הבד. בית לעצור בו זיתים:
שהוא בנוי בסלע. בעובי ההר:
וגינה אתת על גביו. הגינה של אחד ובית הבד של אחר:
ונפחת. שמן בית הבד בארבעה טפחים ואינו ראוי לזרוע כבתחלה:
עד שיעשה לבית בדו כיפין. תקרה עשויה עגול כמין קשת ויתקן עליה בעל הגנה עפר ויזרע:
פטורין מלשלם. דמאי הוה ליה למיעבד אנוס הוא:
נתנו לו זמן. ב"ד שלשים יום לסתור ולקוץ:
גמ' בדלית אחת. גפן מודלית:
על פרסיקו. על אילן שפירותיו אפרסקין:
ונפשח האפרסק. נעקר ממקומו:
צא והעמד לו פרסק אחר. שמשועבד לו כל זמן שהדלית קיימת:
ולא מתניתא היא. דלא קתני הכי והיאך אתה אומר דר' חייה כפה אותו להעמיד לו פרסק והא אנן לא תנן הכי:
וכן בית הבד וכו'. וא"כ שמענו שאין כופין אותו לתקן אלא יורד וזורע למטה קתני עד שיעשה זה ואי דכופין הוה ליה למיתני כופין אותו לעשות כיפין:
והתני ר' חייא כופין. וא"כ היאך אנו מפרשין הא דפסק ר' חייה ואמר לו צא והעמד לו אם נימא דר' חייא פליג על המתני':
נימר. וקאמר הש"ס דאפילו תימא ולא פליגי דהא ר' חייא הוה עובדא בשהיה שם לפנינו ומתני' דמשמע דאין כופין לא תדוק הכי אלא דמיירי בשאין עומד שם לפני הב"ד ואיננו שהלך לו למדינת הים:
כמה הוא זמן. בית דין: