אור ברסלב

פני משה על תלמוד ירושלמי בבא מציעא· רבי משה מרגלית

פרק ט · הלכה ה

הלכה ד

אם מכת מדינה היא. שאכל החגב או נשתדפו רוב שדות של אותה העיר:

מנכה לו מחכירו. לפי ההפסד שאירעו:

אינו מנכה לו מחכירו. ואפי' נשתדפו כל השדות של בעל הקרקע יכול הוא לומר מזלך הוא שגרם הואיל ולא נשתדפו רוב שארי השדות של אותה העיר:

בין כך ובין כך. אפילו מכת מדינה היא אינו מנכה לו שעל המעות לא נגזרה גזירה ואין הלכה כר' יהודה:

גמ' כל אותה הרוח. כל השדות הסובבות אותה מכל הרוחות נשתדפו זו היא מכת מדינה:

והוא שזורעה. ואכלה חגב או נשדפה מנכה לו אם מכת מדינה היא אבל לא זרעה כלל יכול הוא לומר לו אלו היית זורעה אפשר שהיתה עושת פירות הרבה וכדמפרש ואזיל:

הגע עצמך שהיו שדות אחרות. כלומר הרי אנו רואין שדות אחרו' שנשתדפו רובן ומאי אהני ליה אלו היה זורעה:

ולא יכיל. ומשני וכי לא יכול לומר לו קודשא בריך הוא מגלגל עם רשיעייא מאריך אף עמהם ואפשר דהוה מתרחיש ניסא לדידי דלא לישתדיף:

היו שם שדות אחרות ולקו. כלומר שדות אחרות של החוכר ושהיו שם משמע הכי לפי שדרך לחכור שדה אצל שדותיו של עצמו ולקו ונשתדפו גם שדותיו:

יכיל מימר ליה. המחכיר עד כא הוינא חייב בה עד כאן היית יכול לומר שמזלי גרם ונשתדפו שדותי בתוך רוב השדות העיר:

מיכא ולהלן. כלומר השתא לית אנא חייב בה שבודאי מזלך הוא שגרם זה שהרי לא נשתייר לך כלום משדות שלך ואינו מנכה לו מחכירו:

תוכן העניינים

פני משה על תלמוד ירושלמי בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה