פני משה על תלמוד ירושלמי בבא מציעא· רבי משה מרגלית
פרק ז · הלכה ג
מתני' היה עושה בתאנים וכו'. כדדריש בגמרא:
וכולן לא אמרו. שיאכל אלא בשעת גמר מלאכה כלומר מאחר שיגמור עבודתו יכול הוא לישב ולאכול:
אבל מפני השב אבידה לבעלים. שלא יבטלו ממלאכתן וישבו לאכול:
אמרו פועלים וכו'. כלומר שיאכלו כשהן מהלכין ואין מבטלין:
מאומן. משורה לשורה:
וחמור כשתהא פורקת. כלומר עד שתהא פורקת אוכלת בהליכתה ממשאוי שעל גבה:
גמ' ללמדך היה עושה בענבים וכו'. וגמר עבודתו לא יאכל בתאנים: