אור ברסלב

פני משה על תלמוד ירושלמי בבא מציעא· רבי משה מרגלית

פרק ו · הלכה ו

הלכה ה

מתני' בין שומר חנם בין שומר שכר ישבע. שלא פשע בזה ויפטר:

אמר ר"א תמיה אני. על הדין הזה ששמעתי:

אם יכולין זה וזה לישבע. כלומר דהאיך יכולין לפטור זה וזה בשבועה דאפילו שומר חנם נמי אינו יכול לישבע שלא פשע אם הוא שלא במקום מדרון דזה ודאי פושע הוא ועוד דנהי דש"ח מצי לאשתבע בש"ש לא שייכא שבועה שלא פשע וזה כגניבה ואבידה הוי ולאו כאונס ומסקנא דהש"ס דהתם דמן הדין ש"ש בעי לשלומי אלא תקנת חכמים היא שאם אין אתה אומר כן אין לך אדם שיעביר חבית חבירו ממקום למקום לפיכך התקינו שישבע שלא בכוונה שברתיה ויפטר:

גמ' תני. בברייתא דר' נחמיה:

קדר. קדר אחד מוכר קדרות היה ומסר קדרותיו לאדם אחד להעבירן בשכר ושברן:

ארים גולתיה. נטל מלבוש שלו ממנו בעד הפסד קדרותיו:

איזיל אמור ליה. לזה הקדר אע"פ שמן הדין חייב הוא לשלם צריך אתה לעשות לפנים משורת הדין כדכתיב למען תלך בדרך טובים:

א"ל יהב לך אגרך. כשחזר לר' יוסי ב"ח שאל לך נתן לו שכרך:

זיל ואמור ליה וארחות צדיקים תשמור. צריך שיקוים בך כל המקרא הזה שזה עני הוא וטרח כל היום ותתן לו שכרו:

הדרן עלך השוכר את האומנין

תוכן העניינים

פני משה על תלמוד ירושלמי בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה