פני משה על תלמוד ירושלמי בבא מציעא· רבי משה מרגלית
פרק ה · הלכה ז
מתני' ואני נותן לך מן הגורן. כשיבא זמן הגורן:
עד שיבא בני. דכיון שיש לו שפיר דמי לא גזור רבנן בסאה בסאה אלא כשאין לו ואם יש לו סאה אחת לוה עליה אפי' כמה כורין:
וכך היה הלל אומר וכו'. ואין הלכה כהלל אלא כחכמים שאומרין לווין סתם ופורעין סתם:
גמ' תני. בתוספתא פ"ו ושם שנויה קצת בלשון אחר. ומדייק הש"ס מדקתני לגורן דמשמע שהרחיב לו זמן וקבע לו לגורן הא בסתם עד שתים שלש שבתות מותר: