אור ברסלב

פני משה על תלמוד ירושלמי בבא מציעא· רבי משה מרגלית

פרק ד · הלכה ו

הלכה ה

מתני' דהכא דקתני חמש פרוטות הן לא כהדין תנא ולא כאידך דייקא דא"כ למר ליתני שש פרוטות ולמר ליתני שבע פרוטות הן:

מתני' ואלו דברי' שאין להם הונייה. דאמר קרא וכי תמכרנו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך דבר הנקנה מיד ליד יצאו קרקעות שאינן מטלטלין יצאו עבדים שהוקשו לקרקעות יצאו שטרות דכתיב וכי תמכרו ממכר דבר שגופו מכור וגופו קנוי יצאו שטרות שאין גופן ממון ואינן עומדין אלא לראיה שבהן:

הקדישות. אמר קרא אחיו ולא הקדש:

אין להן לא תשלומי כפל וכו'. כדאימעטו מקראי בפ' מרובה:

קדשים שהוא חייב באחריותן. שאמר הרי עלי עולה והפרישה והוממה ומכרה יש להן אונאה דכיון דאם מתה או נגנבה ואבדה חייב באחריותה דיליה היא ואל תונו איש את אחיו קרי ביה:

ושאינו חייב באחריותן. דאמר הרי זו ואין הלכה כר"ש:

אף המוכר ספר תורה. לפי שאין קץ לדמיה:

בהמה ומרגלית. מפני שאדם רוצה לזווגן כדמפרש בגמרא ואין הלכה כר' יהודה:

גמ' צריכין לזווגם. מי שיש לו שור יפה לחרישה מחזר על אחר שכמותו לצמדו עמו בעול שאם בא להצמיד שור חלש עם הבריא מקלקל את הבריא וכן מרגלית נאה למלאת בזהב עם חברתה יותר מן היחידית:

הכל אדם רוצה לזווג. אין לך דבר שהוא יותר חשוב ומתייקר ערכו כשיש לו עוד זווג כמותו יותר משהוא יחידי וא"כ אין אונאה לדבריך:

במלחמה. שהכל והשעה צריכין לכך:

תוכן העניינים

פני משה על תלמוד ירושלמי בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה