אור ברסלב

פני משה על תלמוד ירושלמי בבא בתרא· רבי משה מרגלית

פרק ח · הלכה ג

הלכה ב

מתני' אחד הבן ואחד הבת בנחלה. הכי קאמר אחד הבן ואחד הבת במקום שאין בן שוין בירושת נכסי האם כדין נכסי האב ואין הפרש בין ירושת נכסי האם לירושת נכסי האב אלא בענין שני דברים:

שהבן. הבכור נוטל פי שנים בנכסי האב אבל אינו נוטל פי שנים בנכסי האם דאמר קרא לו משפט הבכורה משפט הבכורה לאיש ולא משפט הבכורה לאשה:

והבנות ניזונות. מתנאי כתובה מנכסי האב דוקא:

גמ' כתיב בכל אשר ימצא לו וגו'. ודרשינן מכאן שאין הבכור נוטל פי שנים אלא במוחזק ומצוי לו אבל לא בראוי ומפרש לה כיצד אין יורש בראוי כבמוחזק מת אביו וכו' כצ"ל ותוספתא היא בפ"ז דמכילתין וכן בבכורות בסוף פ"ו. ויש לפרש לפי גי' הספר בלשון תמוה ועל הקרא קאי דאשר ימצא לו כתיב א"כ כיצד יהיה יורש בראוי כבמוחזק. וכיצד מת אביו וכו' התחלת הברייתא הוא:

מת אביו בחיי אבי אביו. כגון ראובן בכור יעקב ומת יעקב אביו בחיי יצחק ואח"כ מת יצחק אבי אביו:

ואינו נוטל פי שנים מנכסי אבי אביו. מחלק ירושת יעקב בנכסי יצחק אינו נוטל פי שנים שהרי ראוים היו ליעקב אביו:

ואם היה אביו בכור. אם היה יעקב בכור אז ראובן נוטל פי שנים ג"כ מנכסי יצחק כשם שהוא נוטל מנכסי יעקב לפי שכשמת יעקב בניו עומדין בירושתו בין לחלק בכורה בין לחלק פשיטות:

ריש לקיש בשם אבא בר דלייה. פירש הטעם דכשאביו היה בכור נוטל פי שנים אף בנכסי אבי אביו:

נאמר משפט לענין כפילה. לו משפט הבכורה:

ונאמר משפט לענין פשוטה. בפרשת נחלות והיתה לבני ישראל לחקת משפט:

את רואה את הבן כילו קיים. כאלו אביו קיים בשעת מיתת מורישו והוא אבי אביו ויורש חלק פשיטות במקום אביו וכן נמי לענין חלק בכורה אם היה אביו בכור יורש במקומו חלק בכורתו בנכסי אבי אביו:

תוכן העניינים

פני משה על תלמוד ירושלמי בבא בתרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה