פני משה על תלמוד ירושלמי בבא בתרא· רבי משה מרגלית
פרק ד · הלכה ה
מתני' מכר את הים. האבן הגדולה הבנויה בארץ שטוחנין עליה זיתים:
הממל. הרכב העליונה ובה מפרכין הזיתים:
הבתולות. כלונסות של ארז שמעמידין בהן את הקורות שנועצין אותן בארץ בראש הגת מכאן ומכאן ונוקבין זה כנגד זה ונותנין בריחיים מזה לזה ומעמיד הקורה על הבריחים:
אבל לא מכר את הכירים. נסרים כבדים שנותנין על האמתחת שמשימים בהם הזיתים הכתושים כדי לכבשן:
הגלגל. שמגלגל האבן ומכביד על הזיתים הכתושים להוציא שמנן:
מכר את הקורה. ואין הלכה כר"א:
גמ' ותימר אכן. בתמי' והלא עיקר בית הבד על שם הקורה הוא ואמאי לא מכר את הקורה:
ומאן תניתה ר' אלעזר וכו'. ותרי תנאי ואליבא דר"א:
דתני. בתוספתא שם ולא גריס התם בשם ר"א:
היקבין. הסלים שמניחין בהן הזיתים:
האסורין. הנסרין העוצרים:
בזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכו. מכורין צ"ל בין כך וכו':
היצועין וכו'. מיני כלים ואינן שייכים כ"כ לבית הבד.